האביר על הסוס הלבן = פנטזיה

זה התחיל בקיץ לפני שנתיים...

פגשתי אותו "האביר על הסוס הלבן" ככה כולם חולמות תמיד שיבוא נסיך על סוס לבן ויאהב
אותם כמו בחלומות ככה בדיוק אני דמיינתי אותו.

הוא ישב שם לבד ואני ניגשתי אליו הצגתי את עצמי והוא זרם איתי דיברנו קצת ואז קבענו
להפגש שוב זאת הייתי תקופה שבה ריחפתי הרגשתי מלכה הרגשתי שבאמת אוהבים אותי הפעם
שאני לא בודדה, אבל הכל היה חלום שהתנפץ אחרי כמה זמן ואז שכחתי ואז פגשתי אותו שוב
ונזכרתי ושוב פעם דיברנו ושוב ושוב ושוב וכל פעם חייתי בהרגשה של שמחה עצב,שמחה
ושוב עצב. עד שיום אחד החלטתי שהלב כבר לא יכול והדמעות כבר נגמרו כואב לי כבר
לחיות ככה אז אין לי אהבה אז מה?!! אולי יום אחד זה יבוא אולי זה לא אני לא יודעת
מה שבטוח שבינתיים אין ושצריך לשכוח את מה שהיה כי הוא לא היה אף פעם והוא לא יהיה
אף פעם! הכל היה אשליה וישאר ככה!...

תמיד חלמתי על ורד ליד המיטה כל בוקר לקום עם חיוך מהעובדה שאתה יודע שיש לך למה
לקום בבוקר שיש לך אהבה שיש מישהו שבאמת אוהב אותך ותמיד שם בשבילך אבל אף פעם לא
הרגשתי את זה אף פעם לא קמתי עם חיוך לא חוויתי כזאת חוויה מרגשת שלעולם לא התקיימה
אצלי ובקצב הזה אני לא יודעת אם היא תתקיים.

"האביר על הסוס הלבן" - לעולם לא היה אביר ולא סוס לבן הכל חלום (פנטזיה)...