הרגשה פנימית שבלב- כל מה שאני מרגישה במכתב אחד כואב

אני שוב בבית, מחכה לשבוע שיחלוף. שיגיע כבר הסוף


וכשהוא מגיע, אני מתלבשת טיפ טופ


את השיער מברישה ומתאפרת המון בשבילך


הבטחת שתבוא, אז למה שתשקר?


אני יודעת שאני תמימה שאי אפשר לתאר...


הערב הגיע אני מוכנה


מגיעה באיחור, מתאים לי אלא מה?


במעיל אדום וג'ינס מחוספס, אני ניגשת אלייך


ואתה שם פס


את חברותיי מברכת לשלום, ואתה אומר שבכלל לא זיהית


אותי מרחוק.


אני צוחקת מהבדיחות שלך-גם שהן לא מצחיקות


ואתה בתמורה מעליב ומחזיר ירידות


אני מנסה להתקרב אלייך, לשחרר את המתח


אבל אתה בשלך ולא מתייחס אליי


אנחנו על הספסל אחרי ריב, יושבים ביחד ושותקים.


האווירה מתחממת וכולם מתחילים להבין מה קורה


התחלנו לדבר והכל הלך פנאן


ובעצם בליבי יש המון בלאגן, חברה הטילה 'כישוף' על האבן שבצווארי


היא אמרה: "הראשון שיגע באבן בך יתאהב..."


ואתה נגעת בה, וגרמת לי לסחרחורת מוזרה


אני מודעת לעובדה שזה אולי לא יצליח


אבל שההינו ביחד שם בספסל


הייתה לי הרגשה פנימית כזו,-מכיר?


ונכון שאנחנו ממש שונים...


אבל אין לך מושג מה מתחולל לי בפנים.