חייבת שתחזור כדי לשוב לצחוק

אני לא מספרת סיפור עם חרוזים וכל הקלישאות האלה אני פשוט זורמת כי אני חייבת
לספר מה שאני מרגישה..



בקשהה תקראוו זה חשוב לי.. וגיבו ליי ...



האהבה הראשונה שלי הייתה יפה רק ללילה אחד אני זוכרת בלג בעומר באת ושאלת ואני
אמרתי כן .. בלילה ההוא חשבתי שהכל מושלם יום אחרי הכל השתנה כאילו מישו אמר לך משו
אע עליי לא הבנתי פתאום כול הבנות שאותך אוהבת שואלות ובות בתלונות "את איתו ? את
חברה שלו ? תיפרדי" ואני יודעת שעשיתי שטות פשוט כל הלחץ הלחיץ אותי ואתה לא
התייחסת הכי טוב שבעולם ואחר כך שנתיים וחצי אני בכיתי עלייך ואני לא יכולה להגיד
שלא נישאר לי כלום כלפייך כי אהבה ראשונה לא שוחכים בכזאת קלות אז תבין שאני שלך
לנצח..

אבלל אחר כך קרה משו.. מתי שאהבתי אותך אתה היית עם אחרת ראיתי אותכם מחובקים
ואוהבים.. התחלתי לבכות ולא יכולתי להחזיק מעמד הכל קרה בטיול השנתי.. (דרך אגב
הילדה הזאת שהייתה איתו עכשיו החברה הכי טובה שלי)

ואז... ניגש אליי ילד מהשיכבה שהיינו ידידים ועם הזמן הפכנו לידידים טוביםם הוא בא
אליי ושאל: "למה את בוכה ?" אמרתי לו "שלא קרה כלום ואני לא בוכה" הוא ניגב לי את
הדמעות ואמר " אז מה זה למה יורדות לך דמעות? " "נכון שזה ביגללו ? " "אל תבכי הוא
לא שווה את זה" והוא גרם לי לצחוק שוב ואחר כך הוא היינו אמורים לרקוד סלוו אבלל
המזל נידפקק ומישהי לקחה אותו :(

התחלתי לדבר איתו על מי שאני אוהבת והוא תמיד אמר לי שהוא לא שווה את זה ודיבר איתי
והוא היה כזה מאמי .. ועכשיו הלב שלי פונה אליו ואני חושבת עליו כל כך הרבה .. אחר
כך עבר חודשיים של החופש הגדול ושחזרנו מהחופש כבר לא הכרנו אחד את השני אמרו שלום
ולהתראות ום זה בקושי ... חשבתי לעשות משהו רק שלא ידעתי מה .. עבר זמן ופתאום אני
מגלה שהוא עוזב את הביצפר הוא כבר עזב ולא יכולתי להגיד לו מה אני מרגישה .. הוא
עזב את העיר.. :(



ועכשיו אניי יודעת שזה נישמע טיפשי אבלל אני חושבת עליו הרבהה אבל מידי פעם עולות
בי זיכרונות על האהבה הראשונה שלי רק הם בראש שלי ...



אני חייבת שתעזרו לי תגידו לי מה לעשות אני כל יום בוכה כי הם לא לצידי ...