הרצון לאהוב!

הייתי רוצה להסתכל ממש לתוך עיניך...


הייתי רוצה לעטוף אותך בחיבוקים...


הייתי רוצה לנשק אותך....


הייתי רוצה לחלום שאנחנו תמיד נהיה ביחד ושום דבר לא יפריד בינינו חוץ מהמוות


שכל בוקר תוכל להגיד לי כמה אתה אוהב אותי....




 


אבל...אני חייה בבועה....חייה באשליה שהכל יהיה פשוט מושלם...


אך המציאות שונה לגמרי...


כמה שהייתי רוצה שתואהב אותי זה לא אפשרי..לא הגיוני...


כי אתה...!


לעולם לא תואהב אותי כמו שאני אוהבת אותך..לעולם לא תוכל להרגיש מה שליבי הרגיש


וזה העצוב בכל סיפור האהבה הזה!




הייתי נותנת את ליבי במתנה..לך..הייתי נותנת את כל עולמי למען טיפת אהבה מצידך...


אבל העולם הוא הפוך....תמיד מה שרוצים לא מקבלים....ומה שלא רוצים כן מקבלים!!




נמאס לי לשבת במיטה...הקרה..ולבכות עליך..נמאס לי להיזכר בזכרונות כה טובים שביום אחד נעלמו...


נמאס לי שאינני מסוגלת שלא לחלום עליך.....נמאס לי כבר להתייסר ממך...!




 


הרי אהבה....נועדה לזוג אוהבים..לזוג המשלימים אחד את השני...לזוג כמונו..הרי אתה עצמך נתת לי להרגיש שאתה אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותך...


אז למה...לא יכולנו להיות לתמיד ביחד?..למה הגורל היה חייב להפריד בינינו?


אולי כי כל מה שאמרת לי היה שקר אחד גדול..ואולי פשוט צריך להתרגל למצב הנוכחי...


להבין שיש משפט שאומר=>{שרק הזמן מרפא את כאב האהבה}




לפעמים אני חושבת מה יהיה סופי איך..החיים שלי ימשיכו לאיזה כיוון אני יפנה...


במי אני יתאהב?, למי אני יתן את ליבי?, עם מי אני יאחד את חיי...לנצח נצחים!


התקווה היחידה שלי....היא..שיום אחד אני יהיה מאושרת...שיום אחד אני ישכח הכל ופשוט יתאהב מחדש....


שאני יוכל להרגיש שוב תאושר...ואת הצחוק..את הפרפרים..ואת הכל...


שיום אחד אני עוד יואהב מחדש תעולם.....כאילו נולדתי מחדש!




וזהו אנשים תודה על שקראתם אשר ליבי.....


אוהבת אותכם תמיד תמיד....


שירנוש!!!