אהבה--אני אביב..וכל הדברים האלה מסביב..פרק ה'.. מחכה רק לכםם!

אממ לכל הבנות ששואלות את עצמן אם הסיפור אמיתי...דינדוש והמתוקה מלמטה.. כןן!
הסיפור אמיתי כולו... ובגלל שהוא אמיתי אנחנו מצלמים אותו עכשיו לסרטטט..:) סוך
סוףף.. כמה נלחמתי על זה!!! תאחלו בהצלחההה :) חח



"אחרי שמאי הלכה אלון התקשר אליי.. ודיברנו קצת..הוא נורא כעס על אברהם שסיפר לי..
ניתקנו נכנסתי למיטה וחשבתי לעצמי...שאכלתי אותה!!! הבטחתי לאברהם שאני סותמתת...
מה אני עושה עכשיו..? תכנית גאונית התחילה להתפתח במוחי...החלטתי שעל הבוקר אני טסה
לאברהם ומסבירה לו הכל!!!"



קמתי מוקדם מאוד.. החלטתי לחכות קצת ורק לאז לצאת אז עליתי למיטה בחזרה וניסיתי
להירדם אממ אני לא זוכרת בדיוק אם נרדמתי אבל נמנמתי לי בכיף..בשעה 11 וחצי יצאתי
למכולת של אברהם וכל הדרך חשבתי לעצמי מה אני הולכת להגיד לו..

קצת לפני המכולת נמצא גן השעשועים שאני כל כך שונאת....גן השעשועים שאני לא אשכח
בחיים..גן השעשועים..........

הבטתי על הספסל... אחח הספסל... עצרתי לכמה שניות ומיד נזכרתי באותם מראות אותו יום
נוראי... המשכתי ללכת..

נכנסתי לאברהם ודבר ראשון שאמרתי לו.."אני מצטערת!!!"

אברהם הביט בי מכף רגל ועד ראש ואמר.."לא חשוב ילדה קטנה....באמת שלא חשוב.." אני
לא יודעת מאיפה אברהם הזה הגיע חשבתי לעצמי אבל הוא בהחלט מלאך!!!

ישבתי עם אברהם והסברתי לו הכל...החלטתי פשוט להגיד לו את האמת בלי לספר לו יותר
מדי סיפורים...הוא הקשיב ולבסוף אמר" זה בסדר..באמת שזה בסדר...אני מבין...אולי זה
הכי טוב ככה"

אמרתי לו"אני לא יודעת מה טוב אברהם! אני חייבת לעזור לו איכשו"

הדבר שהכי לא רציתי שיקרה....קרה..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אלון נכנס למכולת..

נכנס ישנוני קצת... הסתכלתי בשוק הבנתי ששחררו אותו..

הוא פתח את עיניו כשראה אותי.."מה את עושה פה?" שאל..

"באתי לעשות קצת קניות" עניתי לו..השתדלתי שלא לגמגם..

"באת לעשות קניות ואת יושבת על כסא מאחורי הדלפק?"

"אלון.. באתי לדבר עם אברהם!"

"ליאן אם עוד לא הבנת אני שונא שעושים דברים מאחורי הגב שלי ובטח אם זה קשור אליי"
הוא התחיל להרים את הקול

"אל תתערבי בעניינים שלא קשורים אלייך טוב?" שאל כבר בצעקה

הורדתי את הראש וכבר הרגשתי איך הדמעות עוד דקה מתפרצות

"אלון אתה יודע מה? אם זה מה שאתה רוצה סבבה! תסתדר לבד, אני כבר לא אדאג לך ולא
אכפת לי ממך יותר, מצידי שיהרוג אותך גם"

"ביי אברהם נהיה בקשר"..לחשתי ויצאתי..

הלכתי בלי להסתובב אחורה ובכיתי פשוט בכיתי..הלכתי לגן שעשועים ההוא..זה התאים
לאוירה..התיישבתי על הספסל...על אותו ספסל...

ותוך שניה הזכרונות הציפו אותי מחדש..

אותו יום...רבתי עם מאי..היא התעצבנה והלכה.. נשארתי לשבת כבר התחיל להחשיך מהשביל
האחורי הוא הופיע...אותו שיכור שנטפל דווקא אליי... אותו שיכור שרק אתמול גיליתי
שהוא אבא של אלון?!!?!!? אותו שיכור שהיה אונס אותי או לא יודעת מה אם הבן אדם טוב
הלב הזה לא היה עוזר לי...

התיק הזה... הפלאפון שנפל מהכיס.. השיעול הזה... הריח... הכל...עברה בי צמרמורת..
כל רעש קטן הקפיץ אותי..

קמתי והתחלתי לצעוד התכוונתי ללכת הביתה..אבל הרגליים שלי לקחו אותי למקום
אחר....למאי.. נכנסתי לחדר של מאי..היא ישבה על המיטה ובהתה בתקרה

היא אפילו לא סובבה אליי את הראש כשנכנסתי הבנתי את המצב שלה וכמה היא פגועה... אבל
בכל זאת גם אני פה!!!

אהבתי כל מה שקשור למאי... את החיוך שלה את העיניים את השיער את הבית שלה את המשפחה
שהיא דרך אגב כמו המשפחה השניה שלי את הכלל!!

התיישבתי על השטיח מאי הביטה בי.. ואמרה "היי!" כאילו היא חזרה הרגע ממסע בחלל או
משהו כזה.. "מה קורה איתך?" היא שאלה

הסתכלתי עליה בלי להוציא מילה... הרגשתי איך שהדמעות חזרות ומציפות את העיניים...

המשכתי להסתכל עליה.. היא ירדה אליי לשטיח וחיבקה אותי...ורק אז הרשיתי להן
לצאת...לדמעות האלה... בכיתי....בכיתי כל כך הרבה... מאי לא הבינה מה קורה לי...הרי
לא סיפרתי לה כלום מהפגישה הראשונה שלי עם אלון...

ישבנו על השטיח ושפכתי את הכל.... פשוט הכלל...

מאי הייתה המומה... בעיקר כששמעה מי זה אבא של אלון..

"את חייבת לעשות משהו!!!"

"וואי מאי אם לא היית אומרת לי את זה...לא הייתי עולה על זה בעצמי!!!"

מאי עיוותה את הפנים שלה...שמה אצבע על הסנטר קמטה את הגבות...מה שאומר שהיא
חושבת... זה לקח כמה דקות עד שהיא אמרה..."לא יודעת..אני צריכה עוד קצת זמן.."

הבעה של אכזבה התפשטה על פניי כל כך הרבה זמן היא חושבת ובסוף היא לא יודעת?!?

"מאייי.." אמרתי בקול מתפנק..

"אני לא יודעת מה לעשותת.."

"בואי נחשוב ביחד" אמרה מאי...כשהיא מתאמצת לחשוב..

"את לא יכולה ללכת לאמא של אלון.. כי אז אלון לא יסכים לדבר איתך אח"כ..

ואת לא יכולה לבקש מאברהם שיילך כי את לא רוצה שבגללך אלון לא ידבר עם אברהם.."

"נכון." אמרתי..

שוב מאי עיקמה את אפה..והמשיכה ללעוס את שפתיה בקלות

"זהו!!" הרימה מאי את גבותיה..תנועה שתמיד מצחיקה אותי

"זה מה שנעשה" מאי סיפרה לי את הרעיון שלה ושכנעה אותי שזה מה שהולך להיות

חשבתי על זה בזמן שהיא המשיכה לדבר...מאי נראתה לי פתאום נורא בוגרת...כמו אמא
שלי...מלאת ניסיון חיים...שקולה..אין אני מעריצה אותה..

"זה יעלה לך 200 שקלים" שמעתי אותה מפלחת את מחשבותיי..

"את משלמת במזומן בצ'ק או באשראי?"

הבטתי בה כשעליי סימן שאלה אחד גדול

ושוב פעם העיניים המחייכות של מאי...החיוך שכל כך התגעגעתי אליו

"מה?" שאלתי מנסה להבין על מה היא מדברת.

"הפיתרון....יעלה לך 200 שקלים מה את חושבת לך?! הכל בקלות?? הכל בחינם??"

מאי הושיטה את ידה מצפה לתשלום מידי התכופפתי ונתתי לה נשיקה ביד

היא הסתכלה עליי בממזריות

"זהו?!" שאלה..

"חושבת לקנות אותי בנשיקותייך?"

מאי הרימה את גבותיה ברצף כמה פעמים... היה שקט לרגע..

חיבקתי אותה ופרצנו בצחוק

"אני מתה עלייך מאי" אמרתי והדבקתי לה נשיקה על הלחי.



תגיבו מתוקיםםם אוהבת אתכםםםם!!!!