אהבתי הראשונה...

זה היה לפני ארבע וחצי שנים הכרנו דרך חברים שיצאנו יחד זו הייתה אהבה ממבט
ראשון משני הצדדים מאז הייתה בעיה ...

יצאת עם בחורה שעבדה איתי במסעדה לא הייתה חברה רק עבדה איתי יצאת איתה שבוע ואז לא
התאים זה לא היה משהו רציני אבל היא אהבה אותך

ממש ממש גם אחרי שנפרדתם...

הכרתי אותך רק בשם עד לאותו יום שנפגשו אם חברים התחלנו לצאת והיינו ביחד שנתיים
אלה היו השנתיים הכי יפות בחיים שלי אהבתי אותך כול כך הייתה הראשון שלי בהכול וכל
כך אהבתי....

עד שהגיע אותו היום התווכחנו ונפרדנו מריבה ראשונה ואחרונה נפרדנו סופית

והכי מגעיל שבעולם ידעתי שאהבה כזאת אי אפשר לגמור בטוב כי זה יהיה קשה לקחתי את זה
הכי קשה שבעולם והיה לי כל כך רע אתה התרחקת לשבועיים והיית בתל אביב היינו כל כך
רחוקים אבל מצד שני כל כך קרובים...

חזרת אך לא בשבילי חזרת והלכת אלייה לזאת שעבדה איתי שעשתה לי כל כך רעה וגם לך...

קיבלתי את זה הכי קשה בעולם היה לי בעיות נשימה התעלפיות והרבה דמעות

לך לא היה אכפת עזבת ברחת נטשת ולא עניין אותך מי אני ומה איתי

יצאתם שנה וחצי...

והייתי רואה אותך הרבה וכל כך סבלתי...

עכשיו נפרדתם ולי יש חבר כבר שנה וחצי ורק שתדע שלמרות שיש לי חבר אני עדיין חושבת
עלייך כל יום

לא יודעת למה מצד אחד אני אוהבת אותו ורוצה להיות בקרבתו ולא יכולה בלעדיו ומצד שני
אתה תמיד בלב עמוק עמוק

עכשיו אתה לבד ובסהכ הכול הייתי רוצה שלפחות יהיה בינינו את השלום הקטן הזה אבל הוא
לא שם...

אני לא יודעת אם אני אוהבת אותך או אותו אני כל כך מבולבלת ואין לי תשובות

עכשיו אתה גר באילת כל כך רחוק...

יותר אני לא רואה אותך אבל אתה תמיד אצלי בלב

למה אני לא מבינה יש לי חבר שאוהב אותי שמפנק אותי הכי הרבה בעולם אנחנו גרים ביחד
אבל עדין זה לא אתה למה אני לא מבינה את זה...

איך אפשר לאהוב כל כך הרבה זמן...

בסופו של דבר הבנתי שהתרופה היחידה זה המרחק ועכשיו שאתה רחוק אני בטוחה שאני יתגבר
על אותה האהבה הראשונה...