אהבה--אני אביב..וכל הדברים האלה מסביב..פרק ד'..מחכה לכם!!

"היי..אתה לא הילד שלקחתי מהמטורף ההוא?!"



הבטתי בכפיר... ואחר כך באלון.. עוד לא קלטתי.. המוח שלי עבד במלוא במרץ..אלון
הסתכל על כפיר במבט של בבקשה אל תמשיך...ואז הביט בי כדי לראות איך אני מגיבה...
ואז....אז קלטתי.. זה קשור לאבא של אלון...כפיר לקח אותו..!!!

נזכרתי באותו ערב שכפיר סיפר לנו איך הוא ראה אבא מכה ילד... והתערב...נזכרתי בכל
הסיפור ואיך הייתי מזועזעת ממנו.... זה היה אלון?! כל כך ריחמתי עליו באותו
רגע...הסתכלתי עליו... העיניים שלו היו כל כך מפוחדות... הרגשתי כל כך עצובה
לפתע..מאוכזבת... הרגשתי איך הגוש בגרון עולה ומתקרב לכיוון העיניים....לא רוצה
לבכות כאן חשבתי לעצמי קמתי ויצאתי מהחדר..



אלון צעק.."ליאןן! חכיי!" אבל הרגשתי שאני לא יכולה להישאר.."כבר חוזרת.."לחשתי
ויצאתי..

התיישבתי על ספסל מחוץ לחדר.. ותיארתי לעצמי שהם מדברים ביניהם עכשיו..שקעתי
במחשבות..חשבתי לעצמי איך אני עוזרת לאלון?!

ואז כפיר יצא..ואמר שאלון ביקש ממני להיכנס..כפיר ליווה אותי לחדר.. ואמר.."אני
אשאיר אתכם קצת לבד.." ויצא מיד..

הסתכלתי על אלון...על המבט העצוב ולא יכולתי להתאפק..

"למה לא סיפרת לי?"

"לא סיפרתי לך מה?"

"אלון די!! טוב? פשוט די לשחק איתי משחקים"

אלון הוריד את הראש ואמר

"למה לא סיפרתי לך? בואי אני אגיד לך למה לא סיפרתי לך"

אבל אלון לא יכל להמשיך לדבר כי לפתע שמענו קול..

"למה לא סיפרת לה מה?"

הסתובבתי בבהלה וזה היה אבא של אלון..

הוא הסתכל על אלון במבט מאיים... לא יכולתי לסבול את זה..

הבטתי בו... היה בו משו כל כך מוכר... ידעתי שאני מכירה אותו מאיזה מקום....רק לא
זכרתי מאיפה..

כנראה שבהיתי בו יותר מדי זמן..כי הוא הסתכל עליי ושאל"הכל בסדר איתך ילדה?" הוא
הגעיל אותי... רק מלהסתכל עליו נגעלתי... הסתכלתי על אלון.. ואז נכנסה האחות לחדר..
"התיק שלך אדוני..הפלאפון נפל ממנו.."

היא נתנה לו את התיק ואת הפלאפון גם

התיק הזה!!!!!!!!!!!!!!! אני ראיתי את התיק הזה איפה שהווווו

זה זיכרון לא כל כך טוב.. מאיפה אני מכירה אותו??..

שוב נסחפתי לי עם מחשבותיי..

עד שאבא של אלון השתעל...

השיעול הזה... השיעול הזה...

אני לא מאמינההההההההההה חשבתי לעצמי...

זה פשוט לא יכול להיות שזה הוא!!!!!!



הסתכלתי עליו בתדהמה.. והוא הביט בי במבט לא כל כך מרוצה..

ואז כיווץ קצת את עיניו כאילו אני מוכרת לו אבל הוא לא זוכר מאיפה..

לא יכולתי להזיז את עיניו ממנו..

לפתע כפיר נכנס לחדר ואמר ליאנוש בואי נלך..

לקח לי עוד כמה דקות לקלוט מה קורה.. ניגשתי לאלון נתתי לו נשיקה אמרתי לו שאני
אחזור מחר.. ויצאתי מהחדר..אלון לא שאל שאלות...כנראה הרגיש שמשו מוזר קורה..

כל הערב ריחפתי... חשבתי וחשבתי.. מה קורה פה?!?

מאי התקשרה אליי.. וביקשה ממני לצאת החוצה..לא הסםקתי להתארגן ומאי כבר נכנסה
לחדר....כן ככה מאי..

כולה אדומה מרוב בכי.. והיא נסערת.. "מה קרה???" שאלתיי..

"רוני!!!... אני שונאת אותה!!!!!!!" צעקה מאי..

זה הזמן להסביר מי זאת רוני....רוני זאת הילדה שאני ומאי הכי שונאות היא מקרקרת
סביב תומר כבר הרבה מאוד זמן...

מאי התחילה לספר לי.. הייתי עם תומר בספסלים הכל היה מושלםם.. בשלב כלשהו כבר נמאס
לי אז אמרתי לו שאני זזה אלייך נפרדנו כבר הייתי רחוקה אבל אז נזכרתי שהארנק שלי
אצל תומר חזרתי.. ומה ראיתי!?!? תומר ורוני...מ-ת-נ-ש-ק-י-ם!!!" היא הדגישה כל
אות..היא כל כך כעסה..

תומר הכלב הזה..חשבתי לעצמי... מה רע במאי?! בסדר נגיד ולא טוב....אבל רוני???!?!
בעעע מה הוא חשב לעצמוו..

התחלתי להרגיע את מאי.. וחשבתי לעצמי איזה סרטים עוברים עליי..

איך אני אמורה להתמודד עם כל זה?!

אחרי שמאי הלכה אלון התקשר אליי.. ודיברנו קצת..הוא נורא כעס על אברהם שסיפר לי..
ניתקנו נכנסתי למיטה וחשבתי לעצמי...שאכלתי אותה!!! הבטחתי לאברהם שאני סותמתת...
מה אני עושה עכשיו..? תכנית גאונית התחילה להתפתח במוחי...החלטתי שדעל הבוקר אני
טסה לאברהם ומסבירה לו הכל!!!



תגיבו יפות שלי...אוהבת אתכןןן מוואההה



בננות שלי תגיבו לייי....אוהבת אתכןןןן