מכתב שמכיל את כל חיי כרגע-בבקשה להגיב..זהו המכתב שאיתו אני מתכוונת להתודות על אהבתי

לפעמים אנו מחפשים את הדרך להביע בצורה הטובה ביותר את הסערה שיש לנו בפנים, אני החלטתי להעזר במשהו שמשותף לשניינו-המוזיקה...    השיר שמתאר הכי טוב את מה שמתרחש בתוכי הוא השיר של ריטה "עד שתעזוב"...קרא אותו ואפרט בסופו:
    1)הלואי יהיה בי כוח עוד מעט                    פזמון: אפצע את ידיי עד ישותקו 
       לא להשבר כאן למולך                          לא ייתקרבו אל גופך המוכר האהוב 
       הלואי יהיה בי כוח לא לפול על ברכיי          שאפי לא יישאף את הריח  
       מכובד האהבה                                   ה' את הריח שלא ארד על ברכי שתשאר
     2)הלואי יהיו עיוורות עיני כל זמן שתשאר       3)הלואי יהיה בי כוח עוד מעט 
        שלא אראה את פנייך                              לא להשבר כאן למולך
        שלא אושיט ידיי לאתר                             הלואי אהיה חזקה עד שתעזוב 
        עוד מעט,אנשום מעט                               זאת תיהיה נקמתי היחידה....

תרשה לי להאיר את פנייך למרות שהתמונה דיי ברורה,אני אדם אמיתי וישר,אני רגילה לומר את מה שאני מרגישה וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו.


המטרה שלי היא שתפנים שבזמן האחרון מין רגש עלה בתוכי,רגש שלא הכנתי את עצמי אליו,הבנתי שאני רוצה לראות אותך...קצת מעבר לרגיל,קצת מעבר לידיד וקצת מעבר לכל הגדרה שאני יכולה לחשוב  עלייה כרגע.


"העיניים הן הראי של הנפש" והן מסגירות אותנו ברגעים  שהגוף וההגיון אינם יכולים לדבר.


אם המחיר של ה'גאווה' הוא השתיקה האומרת לא לצאת עם האמת שלי אלייך הרי שאני מוכנה לבגוד בערכי.


אז כמו שהנוצרים נשבעים לפני המזבח לברית עולם כך אני מבקשת ממך-דבר עכשיו או שלנצח תשמור שתיקתך.


ולסיום:כשמדברים מהלב בשיא הכנות וללא חששות הדבר הכי גרוע שיכול לקרות הוא דופק לב מהיר..


ובקשר אלי...אל תדאג, תיהיה תשובתך אשר תיהיה כמו לך ולכל העולם גם לי מחר תזרח השמש למרות הכול...