📚 סיפורי אהבה
רבות הדרכים לאהוב אותך -פרק 21'- /+-+PuCa+-+ :חוזרת בגדול.
👁️
787 צפיות
💬
3 תגובות
אחחחח איזה כיף ליהיות מאושר....
עליתי לקומה הרביעית והחלפתי לבגד ים..
לא ראיתי את עידו בסביבה ..(כנראה הלך לחפש אותי מסכן..)
נכנסתי לחדר ופתחתי ת'מינימקרר הוצאתי מיץ תפוזים קריר ונעים
ופתחתי את ספר
הטלפונים להזמין פיצה..(מה לעשות כזאת אני......פיצה פיצה פיצה כל החיים פיצה...)
פתחתי בעמוד האוכל...וראיתי פיצה אלי...(שיהיה..העיקר פיצה..)
חייגתי את הספרות ונערה נחמדה ענתה לי..
"פיצה אלי.מה תרצו להזמין?" נשמע קולה
"פיצה משפחתית עם חצי טונה חצי זייתים ובקבוק קולה גדול.." עניתי מתה מרעב
"בדרך אליכם ....כתובת בבקשה .."ביקשה
"מלון פרדייז אילת חדר 200 קומה ארבע.."
עניתי בנעימות.
"תודה...הפיצה בדרך אלייך"אמרה וניתקה..
"ניתקתי..
"וואו באמת אני מתכוונת לאכול את כל זה?.."חשבתי לי..
יצאתי בהנחה שעידו יאכל איתי.......ואל תטעו אני לא דבה..אני ממש
לא משמינה מהדברים האלה אני רזה דווקא...
בזמן ההמתנה לפיצה שלייייי המאמייייייי שלייייייייי..
דפיקה בדלת...
פתחתי
"עידווווווולוווווווווווווו שלייייייי" צהלתי וקפצתי עליו
"לאן נעלמת??" שאל בדאגה
"ששששש" שמתי אצבעותיי על שפתיו
ונשחפנו לנשיקה ארוכה ונעימה......
ידיי התלפפו סביב גרונות והוא תפס במותניי....
התנתקנו מהנשיקה והחזקתי לו בידיים ..
התיישבנו יעל המיטה ומזגתי לנו בשתי כוסות מיץ תפוזים...
חיבקתי אותו..הלכנו למרפסת ומה אני קולטת.??
מול המלון פרדייז יש את החנות של "פיצה אלי"
"יואו איזה מפגרת אני יכולתי לרדת להביא.." .."לא נורא" לחשתי
"מה?" שאל עידו
"לא כלום.." עניתי
דפיקה בדלת ..
הלכתי לפתוח..
זה היה השליח של הפיצה מתוכה כבר הרחתי את הריח של הגבינה החמימה והזיתים
הטעימים...לקחתי את הפיצה מידי גבר חסון שרירי וגבוה..קיצר
אל תטעו לא חתיך..בהמה..
"כמה זה עולה?" הרמתי את עיני אליו..
עידו התקרב אלינו
"70 ש"ח" ענה בקול עבה
"לא זולים אתם" אמרתי לו
"אבל אם זה מחירה של הפיצה אז אין ברירה" המשכתי ללחוש לעצמי בלב
הלכתי להביא את הארנק מהמזוודה וכשחזרתי השליח כבר לא היה
בדלת..עידו שילם..
"עידו ממי..למה שילמת?" שאלתי
"דיי מותק תאכליייי..."אמר
"חייכתי אליו ופתחתי את הפיצה וגיליתי את הפיצה הכי מדהימה בעולם
היא הייתה כזאת טעימה שיכולתי לקפוץ מהחלון........
"גם אני הייתי מזמין לך פיצות ..זוכרת?"נשמע קולו של........
עליתי לקומה הרביעית והחלפתי לבגד ים..
לא ראיתי את עידו בסביבה ..(כנראה הלך לחפש אותי מסכן..)
נכנסתי לחדר ופתחתי ת'מינימקרר הוצאתי מיץ תפוזים קריר ונעים
ופתחתי את ספר
הטלפונים להזמין פיצה..(מה לעשות כזאת אני......פיצה פיצה פיצה כל החיים פיצה...)
פתחתי בעמוד האוכל...וראיתי פיצה אלי...(שיהיה..העיקר פיצה..)
חייגתי את הספרות ונערה נחמדה ענתה לי..
"פיצה אלי.מה תרצו להזמין?" נשמע קולה
"פיצה משפחתית עם חצי טונה חצי זייתים ובקבוק קולה גדול.." עניתי מתה מרעב
"בדרך אליכם ....כתובת בבקשה .."ביקשה
"מלון פרדייז אילת חדר 200 קומה ארבע.."
עניתי בנעימות.
"תודה...הפיצה בדרך אלייך"אמרה וניתקה..
"ניתקתי..
"וואו באמת אני מתכוונת לאכול את כל זה?.."חשבתי לי..
יצאתי בהנחה שעידו יאכל איתי.......ואל תטעו אני לא דבה..אני ממש
לא משמינה מהדברים האלה אני רזה דווקא...
בזמן ההמתנה לפיצה שלייייי המאמייייייי שלייייייייי..
דפיקה בדלת...
פתחתי
"עידווווווולוווווווווווווו שלייייייי" צהלתי וקפצתי עליו
"לאן נעלמת??" שאל בדאגה
"ששששש" שמתי אצבעותיי על שפתיו
ונשחפנו לנשיקה ארוכה ונעימה......
ידיי התלפפו סביב גרונות והוא תפס במותניי....
התנתקנו מהנשיקה והחזקתי לו בידיים ..
התיישבנו יעל המיטה ומזגתי לנו בשתי כוסות מיץ תפוזים...
חיבקתי אותו..הלכנו למרפסת ומה אני קולטת.??
מול המלון פרדייז יש את החנות של "פיצה אלי"
"יואו איזה מפגרת אני יכולתי לרדת להביא.." .."לא נורא" לחשתי
"מה?" שאל עידו
"לא כלום.." עניתי
דפיקה בדלת ..
הלכתי לפתוח..
זה היה השליח של הפיצה מתוכה כבר הרחתי את הריח של הגבינה החמימה והזיתים
הטעימים...לקחתי את הפיצה מידי גבר חסון שרירי וגבוה..קיצר
אל תטעו לא חתיך..בהמה..
"כמה זה עולה?" הרמתי את עיני אליו..
עידו התקרב אלינו
"70 ש"ח" ענה בקול עבה
"לא זולים אתם" אמרתי לו
"אבל אם זה מחירה של הפיצה אז אין ברירה" המשכתי ללחוש לעצמי בלב
הלכתי להביא את הארנק מהמזוודה וכשחזרתי השליח כבר לא היה
בדלת..עידו שילם..
"עידו ממי..למה שילמת?" שאלתי
"דיי מותק תאכליייי..."אמר
"חייכתי אליו ופתחתי את הפיצה וגיליתי את הפיצה הכי מדהימה בעולם
היא הייתה כזאת טעימה שיכולתי לקפוץ מהחלון........
"גם אני הייתי מזמין לך פיצות ..זוכרת?"נשמע קולו של........
💬 תגובות (3)
***ועכשיו מסר חשוב לכולם! : אסור לנו להפסיד בקרב הזה נגד תאונות הדרכים. אנחנו נוכל לנצח , רק אם נזהר, נהיה ערנים ופקחים וככה, תאמינו לי, שנחסוך אובדן , הרג והרס חיי אדם.
אבל אתה כותב ממש יפה...ויפה שאתה משתדל להזהיר פה את חבר'ה באתר...כל
הכבוד לך....מאמי החיים ממשיכים גם אחרי 4 שנים ואל תחשוב שאתה הרגת אוהת כי
זה לא אתה זה הכביש!!!!
בהצלחה לך בהמשך החיים....
נופרו'ש המאמו'ש...
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות