רכבת הישר לגהינום...

שלום למנהל הגיהנום!



כשהוא היה שם האהבה שלי הייתה האור בקצה המנהרה, וראיתי איך האהבה שלנו עומדת
להתפורר לי מול הפנים.

זה היה נוראי, ולכן, רציתי לשאול אותך למה עשית לי את זה??

למה בשביל האינטרסים שלך לקחת לי את אהובי לגהינום כשהוא היה יכול להמשיך להיות
בחיים והיינו מתחתנים בעוד חודשיים.

הוא היה היחיד, הראשון והאחרון שהייתי מאוהבת בו, ואתה, היה לך אכפת רק מעצמך! לא
היה לך אכפת מכלום!!! החלטת לקחת לי אותו לאוסף האנשים אצלך סתם ככה!!



העיניים שלי מפוצצות בדמעות, בכל רגע ובכל שנייה שאני כותבת לך את המכתב הזה הנייר
מתמלא בדמעות מלוחות ומרות, אשר כל חיי אני אטעם את טעם המליחות, טעם המוות, כמו
הטעם שבים המלח, ים המוות.



אני לא מבינה למה הוא היה צריך ללכת אחריך בגללי, אני לא מבינה למה שלחתי אותו יחד
איתך לגהינום!!

כשהיינו המנהרה, ליד הרכבת עמדנו אחד ליד השני.

הוא היה אמור לנסוע לאימו הביולוגית שבחיפה, כ"כ רציתי שהוא יראה אותה, הוא נורא
התרגש, כ"כ רצה להכיר את אימו הביולוגית אחרי שחי יחד עם אימו המאמצת 19 שנה, מאז
שהוא נולד. הוא כ"כ התרגש עד שלפתע מרוב התרגשות הוא מעד והתחשמל מהרכבת החשמלית.

אבל לסוף הוא לא ראה ולא יראה אותה אף פעם, רק בגלל האינטרסים שלך!!!



אני מקווה שתשלח לו נשיקות רבות ואת אהבתי שלעולם לא תשכח אותו, אני אשמור לו
אמונים לעד, ואפילו אתן את עצמי לאלוהים רק בשביל לא לבגוד בו.

תמסור לו שאני מאוד מאוד מתגעגעת ושאני תמיד אזכור אותו!!!





בתודה מראש ובתקווה גדולה שתחזיר את אהובי לעולם החי....