💌 מכתבי אהבה
עדיין מחכה....
👁️
1,935 צפיות
💬
2 תגובות
כבר חצי שנה, שאתה מופיע לי בחלומות, לילה אחר לילה.
משאיר עליי את הריח שלך, את הטעם הטוב, ובבוקר נעלם כאילו כלום.
אתה בטח לא מתאר לעצמך, שהילדה שפגשת לפני חצי שנה, אז בטיול,
עדיין חושבת עלייך, אבל בטירוף!
אני לא מצליחה להוציא אותך מהראש! זו כבר מחלה!
היה לי מאז חבר, היו לי גם כמה סטוצים,
אבל אף אחד לא השתווה אלייך...
אתה כ"כ מיוחד...
היה בך משהו שכבש אותי. לא בכל אחד אני מתאהבת על הדקה הראשונה, וממש לא את כל אחד,
אני ממשיכה לאהוב, ועוד חצי שנה אחרי..
התמונה שחיבקת אותי, על חוף הכינרת, לא יוצאת לי מהראש...
אני רואה אותה בחזיונות, ביום, בלילה...
אני עדיין מרגישה אותך, ששרת לי באוזן, בקולך העדין,
המלטף, הממיס!
רעדתי בכל גופי, הלב שלי קפץ מעלה מטה, בכל כוחו,
הבטן שלי פרפרה, והעיניים שלי היו עצומות, והרגשתי אותך. נשמתי אותך. אלוהים! אני
כל כך אוהבת אותך! אתה לא יודע כמה!
אף אחד לא מבין אותי. אני כזו מטומטמת...
שם? טלפון? גיל? משהו?!
לא! אני תמיד חוזרת על הטעות הזו, ואני אף פעם לא לומדת!
אז קוראים לך? נתנאל, ו...?
זהו! זהו! גיל? אולי 16? אולי 25? אולי נשוי +3?
אני מצידי, אסע עד סוף העולם בכדי למצוא אותך,
אני יודעת שאני אראה אותך מתישהו, איכשהו...
אם זה אמיתי, ואם זה נועד להיות, אז זה יקרה!
אני יודעת שנועדנו. אף פעם לא הרגשתי ככה, ועוד בהתחשב שלא ראיתי אותך כבר שישה
חודשים!
אני מחכה יום יום, שעה שעה. זה לא טוב לחכות.
תמיד שמחכים, זה אף פעם לא מגיע.
אני יודעת שכשאני אשכח אותך, אז זה יבוא..
אבל איך שוכחים אותך, תגיד לי?
דבר כמוך?? אתה נכס, בחיי!
ואני מתארת לעצמי, שאתה בטח לא זוכר, עם בילית איזה ליל קיץ אחד, על חוף הכינרת, עם
איזו ילדה אחת, שהכרת שם...
לא... אני חיה באשליות. בטח שכשנתראה, אם זה יקרה כמובן,
אני אצטרך לעשות מאמצים ולשכנע אותך, כדי שאולי תיזכר בי....
די! אני גורמת לעצמי סבל! בחיי שאני משתגעת!
אם הייתי רואה אותך עכשיו... מה הייתי עושה לך...
לא היית מוצא את עצמך!
כן, אני מגזימה, אני גולשת, אני כותבת שטויות!
סיכוי של אחד למיליון שנתראה, ובטח שנהיה ביחד, ברור...
למה צריך לסבול כשאוהבים?! אהבה אמורה להיות הדבר הכי יפה בעולם, הכי טהור!!!
אני לא יודעת, איך זה אצל אחרים, אבל אני עד עכשיו, רק כאבתי, מכאן, ומכאן!!!
אני חושבת שאני אסיים כאן.
נתנאל, רק תדע,
שאני עדיין מחכה...
משאיר עליי את הריח שלך, את הטעם הטוב, ובבוקר נעלם כאילו כלום.
אתה בטח לא מתאר לעצמך, שהילדה שפגשת לפני חצי שנה, אז בטיול,
עדיין חושבת עלייך, אבל בטירוף!
אני לא מצליחה להוציא אותך מהראש! זו כבר מחלה!
היה לי מאז חבר, היו לי גם כמה סטוצים,
אבל אף אחד לא השתווה אלייך...
אתה כ"כ מיוחד...
היה בך משהו שכבש אותי. לא בכל אחד אני מתאהבת על הדקה הראשונה, וממש לא את כל אחד,
אני ממשיכה לאהוב, ועוד חצי שנה אחרי..
התמונה שחיבקת אותי, על חוף הכינרת, לא יוצאת לי מהראש...
אני רואה אותה בחזיונות, ביום, בלילה...
אני עדיין מרגישה אותך, ששרת לי באוזן, בקולך העדין,
המלטף, הממיס!
רעדתי בכל גופי, הלב שלי קפץ מעלה מטה, בכל כוחו,
הבטן שלי פרפרה, והעיניים שלי היו עצומות, והרגשתי אותך. נשמתי אותך. אלוהים! אני
כל כך אוהבת אותך! אתה לא יודע כמה!
אף אחד לא מבין אותי. אני כזו מטומטמת...
שם? טלפון? גיל? משהו?!
לא! אני תמיד חוזרת על הטעות הזו, ואני אף פעם לא לומדת!
אז קוראים לך? נתנאל, ו...?
זהו! זהו! גיל? אולי 16? אולי 25? אולי נשוי +3?
אני מצידי, אסע עד סוף העולם בכדי למצוא אותך,
אני יודעת שאני אראה אותך מתישהו, איכשהו...
אם זה אמיתי, ואם זה נועד להיות, אז זה יקרה!
אני יודעת שנועדנו. אף פעם לא הרגשתי ככה, ועוד בהתחשב שלא ראיתי אותך כבר שישה
חודשים!
אני מחכה יום יום, שעה שעה. זה לא טוב לחכות.
תמיד שמחכים, זה אף פעם לא מגיע.
אני יודעת שכשאני אשכח אותך, אז זה יבוא..
אבל איך שוכחים אותך, תגיד לי?
דבר כמוך?? אתה נכס, בחיי!
ואני מתארת לעצמי, שאתה בטח לא זוכר, עם בילית איזה ליל קיץ אחד, על חוף הכינרת, עם
איזו ילדה אחת, שהכרת שם...
לא... אני חיה באשליות. בטח שכשנתראה, אם זה יקרה כמובן,
אני אצטרך לעשות מאמצים ולשכנע אותך, כדי שאולי תיזכר בי....
די! אני גורמת לעצמי סבל! בחיי שאני משתגעת!
אם הייתי רואה אותך עכשיו... מה הייתי עושה לך...
לא היית מוצא את עצמך!
כן, אני מגזימה, אני גולשת, אני כותבת שטויות!
סיכוי של אחד למיליון שנתראה, ובטח שנהיה ביחד, ברור...
למה צריך לסבול כשאוהבים?! אהבה אמורה להיות הדבר הכי יפה בעולם, הכי טהור!!!
אני לא יודעת, איך זה אצל אחרים, אבל אני עד עכשיו, רק כאבתי, מכאן, ומכאן!!!
אני חושבת שאני אסיים כאן.
נתנאל, רק תדע,
שאני עדיין מחכה...





💬 תגובות (2)
תמיד אנחנו הבנות מחכות שהבנים יתחילו. אבל זה נגמר! גם לנו מותר להתחיל עם הבנים, מי אמר שרק הבנים יכולים?. עוד סטיגמה מטומטמת....
לפי דעתי, אם הבנות יתחילו להתחיל עם הבנים, אז זה ימשיך ככה, ולאט לאט כולם יתחילו עם כולם!!
יחי הכלל החדש!!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות