האהבה מתה

ארבע לפנות בוקר לא נרדמת


עליך כל יום חושבת


אהבה שמתה לפני ארבע שנים


ואתה דואג להשאיר אותי בפנים


לא משחררת אותך ואתה היית עם אחרת


למה אני חוזרת אליך אני שואלת


היופי שבי הולך ומתמוגג


ואתה שוב ושוב מוליך אותי שוגג


החיבוקים במיטה הם שלך


ושוב אנחנו נפרדים


ושוב אנחנו בודדים


למה אני היחידה שסובלת


שבע שנים מהחיים מתמודדת


עם אהבה גדולה אליך


אבל היא מתה בעיניך


שנים חולפות


האהבות מתחלפות


ואתה בראשי גם כשאחר במיטתי


גם כשאתה איתי


אתה טוען שאתה לא רוצה אותי


מי אתה ומי אני


למה אנחנו לא יכולים להיות אחד עם השני


וזהו האמצע של הסיפור


מעניין גם אותי על מה ייפול הפור