סבל וכאב

אהבתי אליך גדולה נורא, רק שיש לי איתך די בעיה. ואתה בכלל לא שם לב שאתה גורם
לי לסבל וכאב. לפעמים אני מרגישה כל כך חסרת אונים, שאני מכריחה לחשוב את עצמי שמחר
נהיה יותר קרובים. ואז אני מתעוררת ומגלה, שאני חייה באשליה אחת גדולה. ולך אין
בכלל מושג עד כמה זה כואב. ופעמים שאני לבד, ואני מעבדת שליטה, אני רק בוכה ובוכה,
דמעה אחר דמעה אחר דחמעה. אולי אתה לא יודע, אבל גם אני בן אדם, ובטח תתפלא לגלות
שיש לי רגשות, ממש כמו לכולם. הלבאומר דבר אחר, ההיגיון דבר אחר, ואני פוחדת כי
אהבתי אליך רק תתגבר. אני יודעת שיש לך רגשות כלפיכלפי, כך לפחות כולם אומרים, אז
למה אתה לא מראה את זה? למה אתה מתעלם כאילו שאנחנו בכלל לא מכירים?

אני כל הזמן שואלת שאלות, ומצפה לתשובות, אבל בעומק הלב אני כבר לא בטוחה שהן קימות