אהבה לעומת מוות

כשהתעוררתי בבוקר, הרגשתי כאבים עזים באזור החזה

חשבתי שזאת סתם אחת הדקירות שקורות לי לעיתים קרובות

אבל לא, הפעם זה היה משהו שונה, זה היה כאב מיוחד,

מן תחושה של אי נוחיות עם עצמי משהו שידעתי שלא יעבור לי בזמן הקרוב.

מיד הרגשתי את כל גופי רוטט, מתחיל לזוז בצורה לא נורמאלית, מן רפלקסים של קפיצה בלתי מובנת.

התחלתי להחזיק בדפנות המיטה כדי לנסות להפסיק את הרעידות המוזרות האלה.

ומיד כשנגעתי בברזל המיטה נעצמו עיני, אור חזק התחיל לאחוז בכל גופי

הייתי שרועה בתוך מיטה קשורה מוקפת אנשים מוזרים ואור עוטף את כל החדר.

לפתע הרגשתי דקירות בכל הגוף, היו אלא מחטים עם חומרים מרדימים, הייתי מחוברת למכונת הנשמה כדי שתעזור לי להמשיך לחיות.

הייתי בחדר ניתוחים, ב-5 דקות הראשונות הרגשתי כאבים עזים בכל הגוף אבל מיד עם זריקת הטשטוש הכל עבר כאילו לא היה.

לאחר שעה וחצי נכנסו כל המשפחה והחברים לבקר אותי, כולם נכנסו חוץ מאדם אחד.

והאדם הזה היה החבר שלי.

חצי השעה של הביקורים עם המשפחה והחברים היו טרור בשבילי כי רציתי שכולם כבר ילכו ויקראו לו, לאהוב ליבי.

מאז שהם הלכו עברה שעה ועוד שעה ועוד שעה ואני בעודי במיטה שוכבת ומחכה שאולי הוא יגיע.

עד שלא יכולתי יותר, החלטתי לעשות מאמץ ולקום מהמיטה למרות כל המכשירים שהיו מחוברים לגופי.

לא היססתי יותר, ספרתי עד שלוש וקמתי במהירות מהמיטה בלי לשים לב שניתקתי את מכונת ההנשמה, ואז הוא נכנס, והסתכל לי עמוק בתוך העיניים.

זה היה בדיוק 10 שניות, 10 שניות עד שהפסקתי לנשום,10 שניות שגרמו לי להבין מה קורה פה, ו- 10 השניות השמחות ביותר בחיי, כי מתתי במבט לתוך עיניו של אהובי.

אם לא הבנת מה מסקנת הסיפור אז אני יסביר: בלי האהבה שלכם, אין חיים!