מלאך האושר - מכתב שני

סוף שבוע ראשון בלעדייך וזה לא קל. את האמת ממש סיוט. נורא חששתי מפניו והבנתי
על בשרי למה.

את נורא חסרה לי ואני לא מסוגל לדבר איתך. מסתכל כל בוקר על הטלפון, אולי תתקשרי.
אולי הצליל המוכר של ההודעה יבוא היום, אבל הוא לא. אני ממשיך לשמוע את השירים
ולכאוב בדרכי שלי, כמו באבל אבל פרטי, רק אני יודע עליו, אף אחד לא לידי לנחם אותי,
הכל צריך להראות נפלא, עם חיוך גדול ומילות אושר ושמחה, אבל הלב עצוב ,ממשיך לבכות
על לכתך, על פרידתנו שהייתה ידועה מראש עם תאריך אבל סרבנו להאמין בה. ניצלנו כל
דקה כאילו אין מחר, ובאמת לא היה מחר, הזמן נעצר לו באותה נק' זמן של הפרידה,כל כך
רוצה לראות אותך אבל לא מצליח, את יודעת- לא כל מה שרוצים מקבלים מיד...רוצה לדעת
עלייך הכל אבל אין מי שיספר לי. איך עבר הסופש'? היה לך קשה כמו לי?, הייתי בעולם
אחר, התחושה החזירה אותי לאחור כמו בפרידה הראשונה, אותו חוסר אונים וגעגועים
אינסופיים אליך אהובה נצחית.

אני מנסה להדביק את רסיסי לבי אבל הדרך נראית לי כל כך רחוקה כמו פזל עם מליון
חלקים שלא יודעים מאיפה להתחיל ולא יודעים מתי זה יגמר, עם המון רגעים של הרמת
ידיים.

אני כותב את המכתב הזה מגעגועים רבים אלייך ומדאגה רבה לשלומך.

את יודעת? יש שיר שמתנגן בי כל הזמן ומזכיר לי אותך ברגעים קשים אלה:

" עיני לא הסכימו לראות אותך הולכת

אזני סרבו לשמוע צעדייך

רגלי לא יכלו עוד לפסוע אחרייך

לבי מכר את אמונתו..."



"גשם בא איתי לבכות על העולם" ובכל פעם שיורד הגשם הוא בוכה איתי על כך שאינך איתי
אהובה נצחית שלי......

אוהב אותך כמו שלא אוהב עוד לעולם .

תהיי חזקה מלאך שלי וחזקי אותי בתפילות שלך, אני זקוק להם.

שולח חיבוק ענק של אהבה!!!



שלך לעולם

פיוןהאהבה.