מאמי שלי!

 




מאמי שלי:


לא הכל רע כמו שזה נראה, עוד יהיו לנו ימים יפים וטובים מעכשיו...


אז אני מביטה קדימה ומנסה לשכוח או להבין מה בדיוק קרה לנו?


ואני חייבת לציין שזה לא בדיוק קל, פתאום אתה בן-אדם אחר..


אתה אף-פעם לא תדע מה החיוך שלך עושה לי, ואיך שהוא גורם לכל דבר רע להיות קטן וללא חשיבות לידך.


אני רוצה שתדע שאני פה בשבילך! ותמיד אני אהיה לצידך בכל זמן..


אני כותבת - ומבינה שזה נגמר - שכנראה אתה כבר לא תחזור ( בתקווה גדולה שאני טועה).


הראש שלי אומר לי לשכוח אותך, הלב לא מפסיק להרגיש אותך -


ואני? אני רק רוצה את השקט שלי..


כמה כבר אני יכולה לכאוב אותך?


מנסה להעסיק את עצמי בדברים אחרים.. ופתאום זולגות לי דמעות.


אז כנראה שלא נועדנו להיות ביחד וכך נפרדו דרכינו - .


מעולם לא הייתי אני - כמו שהייתי איתך,


לא הכרתי ואני גם לא מכירה את עצמי בכל מה שקשור אליך.


כמה גאווה הייתה לי כשהייתי איתך, אני זקוקה לך תמיד. בטוב וברע.


זה לא משנה איפה אנחנו חיים ומה אנחנו עושים - אני פה בשבילך.


ואני לא רוצה שתחשוב שאני מגזימה, אני פשוט שופכת את הרגשות והמחשבות שלי כי אין לך מושג מה עובר עלי בימים האלו, מעין חוסר אונים אחד גדול.


ואתה גם כך לא תקרא את זה אף-פעם כך שבחיים לא תדע מה הרגשתי.


 


חבל שהשתנית לי - ובהצלחה בכל מה שתעשה.


תשמור על עצמך.


אורית