*::~אכז2ת אה2ה~::* פרק 15

"אממ הוא תכף בא, חכי לו פה" הוא אמר לי ואמר ללירן ללכת לקרוא לו, הוא הלך אבל
התעקב יותר מידי אז החלטתי ללכת בעצמי לקרוא לו, (הוא היה מאחורי הבניין, כאילו לשם
לירן הלך) אז הלכתי...

"אביחייייייייייייייייייייייי" צעקתי, נשברת....



כן, אביחי היה שם, אבל הוא לא היה לבד, הוא התנשק עם זאתי, שירן, כן נינט צדקה.

ברגע שאביחי שמע את הצעקה הוא התנתק, הוא ניסה לדבר אליי אבל בכיתי ולא רציתי
להקשיב לו, המילים היחידות שהוצאתי מפי היו "מזל שאמרת שאתה אוהב אותי" הוא ניסה
לדבר אליי, הוא אמר שזה לא מה שאני חושבת ושהוא אוהב אותי אבל לא התייחסתי לזה,
הלכתי משם, פשוט הלכתי משם בוכה, לא ידעתי לאן אני הולכת אבל איכשהו הגעתי לבית של
ליאב (שמאז שהכרתי את כולם שם הוא נהיה ידיד ממש טוב שלי), דפקתי בדלת והוא פתח לי,
הוא ישר שאל אותי מה קרה אמרתי לו "אביחי", הוא הכניס אותי לבית, הלכנו לשבת אצלו
בחדר, לא יכולתי להפסיק לבכות, הוא הביא לי כוס מים, חיכה שאני ארגע קצת ושאל אותי
מה קרה

"אביחי..הוא, הוא"

"מה איתו מאמי? מה הוא עשה הפעם?"

"הוא...יש לו עוד חברה או משהו בסיגנון"

"מי?"

"שירן..."

"מה שירן? איך את יודעת?"

"אממ היום נינט התקשרה אליי להגיד לי אבל לא האמנתי, החלטתי לבוא לדבר איתו אז באתי
וראיתי אותו מתנשק איתה, ישר באתי לפה, אני מצטערת שבאתי אליך"

"מה מצטערת מה את דפוקה? את יודעת שאת תמיד יכולה לבוא לפה...אבל רגע, איך זה
שלאביחי יש עוד חברה?"

"כן..לא יודעת איך זה, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ליאב, אתה מכיר אותו טוב ואתה
מכיר אותי, תגיד לי למה זה קורה לי? אני אוהבת אותו!"

ליאב חיבק אותי, הוא לא ידע מה להגיד, הוא היה מאוכזב מאביחי, הוא ידע שאביחי אוהב
אותי ולא האמין שהוא מסוגל, למרות שהוא כל הזמן עם מלא בנות, ליאב פשוט לא האמין
שאביחי עשה את זה.

"את רוצה שאני אדבר איתו?" הוא שאל

"לא, תעזוב, אין טעם, זה לא יילך, הוא רוצה להיות עם שירן, שיהיה איתה!"

"אבל..." דפיקה בדלת קטעה את דבריו "אני הולך לבדוק מי זה" הוא קם והלך למטה לבדוק
מי זה...

אחרי 2 שניות בדיוק הוא כבר היה שוב למעלה בחדרו עם אביחי

"אממ טוב ניראה לי שאני הולכת" אמרתי כשראיתי את אביחי

"לא, תשבי..אתם צריכים לדבר" אמר ליאב ויצא מהחדר

הסתכלתי על אביחי, הכל ניראה לי כ"כ מוזר ולא ברור..היתה שתיקה עד שהחלטתי שנימאס
לי

"נו..מה יש לך להגיד לי?" שאלתי אותו בקרירות

"אורטל, אני אוהב אותך, אני באמת אוהב אותך"

"באמת? גם אני אוהבת אותך אבל ניראה לי שאתה אוהב יותר להיות עם שירן"

"לא נו..זה לא מה שאת חושבת, היא באה, והתחלנו לדבר ואיכשהו זה הוביל לזה, אני לא
רציתי"

"אה באמת? גם לא רצית בבצפר להסתובב איתה מחובק ולהתנשק איתה?!"

"מה? איך את יודעת?"

"איך אני יודעתת? אז זה נכון? יפה יפה אביחי אנחנו מתקדמים, יש עוד דברים שאני
צריכה לדעת שעשיתם ביחד"

"לא נו..אבל.."

"בלי אבלל" קטעתי אותו "תראה מותק אתה רוצה להיות עם שירן? יופי לך תהיה עם שירן,
היית יכול רק להודיע לי את זה קודם ככה שאני לא הייתי מפתיעה אותכם, אתה אהבת
אותי-בעבר, וזה ניגמר חמוד, תילך אל השירן שלך ותהנו לכם ביחד..תזכור אותי אממ בתור
זיכרון מתוק...אני הלכתי..בהיי" אמרתי לו, קמתי לכיוון הדלת, הוא עצר אותי, נישק
אותי ואמר שהוא אוהב אותי

"אהבת, בעבר, עכשיו אתה אוהב את שירן" אמרתי ויצאתי מהחדר, ירדתי למטה ניגשתי אל
ליאב

"כפרה אני הולכת הביתה, דבר איתי"

"רגע..מה קרה?"

"כלום, הוא הבין, אני מקווה, שאני לא משחק, שיהיה עם שירן עם הוא רוצה!..הייתי
פה..בהיי"

אמרתי לו, הבאתי לו נשיקה והלכתי..

הרגשתי רע, מאוד רע...

היה לי טלפון..זה היה אורן

"הלו" עניתי

אורן: "מה קורה נשמתי?"

אני: "וואלה יכול להיות יותר טוב מה איתך מותק?"

אורן: איתי מעולה חיי למה יכול להיות יותר טוב? קרה משהו?"

אני: "אממ כן אפשר להגיד אבל עזוב, סיפור ארוך"

אורן: "אממ איך שבא לך, שומעת? בא לך להפגש?"

אני: "וואלה יודע מה? למה לא?, מתי?

אורן: "מה את עושה עכשיו?"

אני: "אממ כלום, מסתובבת לי לבד בחוץ"

אורן: "לבד למה? טוב תבואי אליי, זוכרת איפה אני גר?"

אני: "כן זוכרת, אני אהיה שם עוד כמה דקות, בהיי בנתיים" (הייתי אצלו כמה פעמים..)

אורן: "ביי יפה שלי"



הלכתי לאורן..ומה קרה בפגישה תדעו בפרק הבא =]]