📚 סיפורי אהבה
Xה2ה 2לת* 9Xש7*ת..חלק 17
👁️
1,180 צפיות
💬
3 תגובות
ומאותו יום, כן כמה צפוי, אנחנו יחד..ככה נראה לי..את אותו יום העברנו בלשבת
בחיבוק ולהסתכל אחד על השני, היינו ביחד גם בשבת, וגם בראשון..אבל ביום שני הוא חזר
לבסיס...אבל הפעם כבר לא פחדתי לאבד אותו ;)...
-"ומה עכשיו עם גבי?" שאלה אותי אור באחת ההפסקות אחרי שסיפרתי לה את כל פרשת תומר.
-"גבי? לא יודעת..תראי הוא הראה לי שאין מצב, הוא לא..לא יודעת..הוא פשוט הראה לי
שזה לא זה, שלא יצא מזה כלום.."
-"אבל עדיין יש לך משהו אליו.." היא קבעה עובדה.
-"תראי אני אוהבת את תומר, באמת!! ואני לא מתכוונת לוותר עליו, לא עוד פעם, הפעם
אני איתו עד הסוף..גבי לא יהרוס לי את זה!!"
-"את לא ענית לי אבל..עדיין יש לך משהו אליו או לא?!" היא חזרה שוב על השאלה, כאילו
מה זה כבר יתן לה שאני יענה?!
-"לא יודעת..אני לא יודעת! אני מקווה שלא..תראי אין מצב אני באה לגבי אם הוא רוצה
משהו, אני יותר מידי אוהבת את תומר בשביל לוותר עליו..וגבי? גבי יעבור לי.."
-"אוקיי אם את מתעקשת..אבל את יודעת מה?! אני כל כך הרבה שומעת על התומר המסכן הזה
ואני עוד אפעם לא ראיתי אותו!! לא אכפת לי בשישי הזה אני באה אליך לישון ואנחנו
רואות אותו!!"
-"חח סבבה" המשכנו לדבר עד שצלצל הצילצול לחזור לכיתה.. ובדרך לכיתה ראינו את גבי
מתקרב...
-"היי..." הוא נעצר מולינו..
-"היי" עניתי..
-"טוב מותק אני ממשיכה לכיתה, תבואי.." אמרה אור והלכה.
-"תראי אני מצטער...."
-"שש" השתקתי אותו "כנראה שהדעה הזאת מתאימה לי לפעמים.."
-"לא את לא צודקת! אני לא חושב שאת טפשה..פשוט נדהמתי שגילת את זה.."
-"אה הבנתי..גם לא הייתי אמורה לדעת מה אנשים אחרים חושבים עלי..נחמד נחמד.." הזזתי
את המבט לצד
-"אני מצטער שגילית את זה ככה.."
-"טוב.." עניתי..
-"אנחנו בסדר?"
-"אנחנו בסדר" עניתי וחייכתי. "טוב אני זזתי לכיתה או שהמורה עכשיו תרצח אותי"
-"אוקיי..ביי"
אוקיי, אני אוהבת את תומר, אבל מה גבי עכשיו?! אני לא מרגישה אליו משהו רציני, אבל
אני לא יכולה לעבור לידו ולא להתיחס..התפללתי שכל זה יגמר!
השבוע עבר דיי בסדר, בהרגשה בטוחה, כל יום הייתי מדברת עם תומר לפחות פעם אחת
בטלפון, והייתי מאושרתתת עד השמים..פשוט זאת הייתה הפעם הראשונה שאני באמת אוהבת
מישהו!! ועוד הוא מחזיר לי אהבה!! כל השבוע חיכיתי רק ליום שישי שאני אוכל לראות
אותו סופסוף..והשבוע הזה נראה כמו נצח, אבל זה הגיע, זה הגיע...
-"מאמי, אני עוד כמה שעות מגיע, אנחנו יוצאים בערב נכון?" תומר התקשר אלי מהבסיס
בערך ב-11 בבוקר ביום שישי.
-"כן בטח מאמי..נפגש בספסל כמו פעם שעברה בסביבות 8 ככה.."
-"וואללה סבבה..אני אחכה לך שם"
-"אוקיי"
-"טוב מאמי שלי אני חייב לנתק, אוהב אותך, תזכרי את זה.."
-"ביי..אוהבת!"
נתקתי את השיחה וחיוך התפשט על שפתיי, לא האמנתי שאני עם תומר, שאנחנו ביחד, ושנינו
אוהבים..
הדלקתי את הטלוויזיה, ושמתי אמ.טי.ווי היה את השיר "un-break my heart" של טוני
ברקסטון..(זה השיר שדיברתי עליו באחד הפרקים..שלא ראיתי את הקליפ, וכל הזמן חשבתי
על תומר כשאני רואה שומעת אותו..אז הינה עכשיו ראיתי את הקליפ) אז בידיוק היה את
השיר הזה, וכשראיתי את הקליפ..קצת נדהמתי... הבחור הזה שבקליפ, היה ממש דומה לתומר,
כאילו הוא לא היה כזה כזה דומה לו...אבל היה משהו, מבט דומה, ראש, אני לא יודעת מה
הוא פשוט ממש הזכיר לי את תומר..וכמו שהיו לי את המחשבות האלה על תומר כשרק שמעתי
את השיר עכשיו הם עוד יותר התחזקו..וכל הזמן הייתה לי את התמונה הזאת שהוא נופל
מהאופנוע (הבחור בקליפ) שדרך אגב גם לתומר יש אופנוע..אני לא יודעת! הייתה לי תחושה
מוזרה!!
בקיצור כדיי לשכוח מכל המחשבות הרעות, ולא לחשוב כל מיני שטויות הדלקתי את המחשב
ושמתי מוזיקה יותר שמחה..
וב-7 וחצי כבר הייתי מוכנה..משהו כמו בעשרים ל-8 יצאתי מהבית לכיוון הספסל שליד
הבית של תומר..
-"היייייייייייייייייייי" קפצתי עליו בחיבוקים ונשיקות..כל כך התגעגעתי, הרגשתי
שאני איתו כבר שנים..הרגשתי כל כך קרובה אליו..
-"היי מתוקהה, התגעגעתי אליך!!" הוא אמר ונישק אותי...אחרי כל סצנת החיבוקים והכל
החלטנו ללכת להסתובב קצת.
-"בא לך לטייל קצת?"
-"כן סבבה" התרוממנו
-"שיט" הוא הסתכל סביבו מחפש משהו.
-"מה קרה?" שאלתי
-"שכחתי את הפלאפון בבית, בואי איתי שניה לקחת אותו.."
-"מה? אני? אליך?" קצת לא הסתדר לי לבוא אליו עכשיו "אולי אני אחכה לך פה ואתה
תרוץ..?" שאלתי..
-"מפתאום אני לא משאיר אותך דקה לבד!! בואי מה אכפת לך?! רק אחי בבית,אני יכיר לך
אותו הוא חמוד.. וההורים אצל דודים שלי..ככה שאין לך מה לדאוג.." הוא אמר ולקח אותי
ביד.
-"אב.."
-"בלי אבל, בואי" הוא קטע אותי.
עלינו במדרגות לקומה שניה, והוא פתח את הדלת, שמעתי קולות של איזה סרט
מהטלוויזיה..נכנסנו לסלון ומול הטלוויזיה ישב מישהו עם הגב אלינו..
-"תכירי זה...."
ואת צופה הטלוויזה אתם תגלו כבר בפרק הבא..חח.
יאללה אוהבת אותכם, תשאירו תגובווווות..
אלצ'קו..
בחיבוק ולהסתכל אחד על השני, היינו ביחד גם בשבת, וגם בראשון..אבל ביום שני הוא חזר
לבסיס...אבל הפעם כבר לא פחדתי לאבד אותו ;)...
-"ומה עכשיו עם גבי?" שאלה אותי אור באחת ההפסקות אחרי שסיפרתי לה את כל פרשת תומר.
-"גבי? לא יודעת..תראי הוא הראה לי שאין מצב, הוא לא..לא יודעת..הוא פשוט הראה לי
שזה לא זה, שלא יצא מזה כלום.."
-"אבל עדיין יש לך משהו אליו.." היא קבעה עובדה.
-"תראי אני אוהבת את תומר, באמת!! ואני לא מתכוונת לוותר עליו, לא עוד פעם, הפעם
אני איתו עד הסוף..גבי לא יהרוס לי את זה!!"
-"את לא ענית לי אבל..עדיין יש לך משהו אליו או לא?!" היא חזרה שוב על השאלה, כאילו
מה זה כבר יתן לה שאני יענה?!
-"לא יודעת..אני לא יודעת! אני מקווה שלא..תראי אין מצב אני באה לגבי אם הוא רוצה
משהו, אני יותר מידי אוהבת את תומר בשביל לוותר עליו..וגבי? גבי יעבור לי.."
-"אוקיי אם את מתעקשת..אבל את יודעת מה?! אני כל כך הרבה שומעת על התומר המסכן הזה
ואני עוד אפעם לא ראיתי אותו!! לא אכפת לי בשישי הזה אני באה אליך לישון ואנחנו
רואות אותו!!"
-"חח סבבה" המשכנו לדבר עד שצלצל הצילצול לחזור לכיתה.. ובדרך לכיתה ראינו את גבי
מתקרב...
-"היי..." הוא נעצר מולינו..
-"היי" עניתי..
-"טוב מותק אני ממשיכה לכיתה, תבואי.." אמרה אור והלכה.
-"תראי אני מצטער...."
-"שש" השתקתי אותו "כנראה שהדעה הזאת מתאימה לי לפעמים.."
-"לא את לא צודקת! אני לא חושב שאת טפשה..פשוט נדהמתי שגילת את זה.."
-"אה הבנתי..גם לא הייתי אמורה לדעת מה אנשים אחרים חושבים עלי..נחמד נחמד.." הזזתי
את המבט לצד
-"אני מצטער שגילית את זה ככה.."
-"טוב.." עניתי..
-"אנחנו בסדר?"
-"אנחנו בסדר" עניתי וחייכתי. "טוב אני זזתי לכיתה או שהמורה עכשיו תרצח אותי"
-"אוקיי..ביי"
אוקיי, אני אוהבת את תומר, אבל מה גבי עכשיו?! אני לא מרגישה אליו משהו רציני, אבל
אני לא יכולה לעבור לידו ולא להתיחס..התפללתי שכל זה יגמר!
השבוע עבר דיי בסדר, בהרגשה בטוחה, כל יום הייתי מדברת עם תומר לפחות פעם אחת
בטלפון, והייתי מאושרתתת עד השמים..פשוט זאת הייתה הפעם הראשונה שאני באמת אוהבת
מישהו!! ועוד הוא מחזיר לי אהבה!! כל השבוע חיכיתי רק ליום שישי שאני אוכל לראות
אותו סופסוף..והשבוע הזה נראה כמו נצח, אבל זה הגיע, זה הגיע...
-"מאמי, אני עוד כמה שעות מגיע, אנחנו יוצאים בערב נכון?" תומר התקשר אלי מהבסיס
בערך ב-11 בבוקר ביום שישי.
-"כן בטח מאמי..נפגש בספסל כמו פעם שעברה בסביבות 8 ככה.."
-"וואללה סבבה..אני אחכה לך שם"
-"אוקיי"
-"טוב מאמי שלי אני חייב לנתק, אוהב אותך, תזכרי את זה.."
-"ביי..אוהבת!"
נתקתי את השיחה וחיוך התפשט על שפתיי, לא האמנתי שאני עם תומר, שאנחנו ביחד, ושנינו
אוהבים..
הדלקתי את הטלוויזיה, ושמתי אמ.טי.ווי היה את השיר "un-break my heart" של טוני
ברקסטון..(זה השיר שדיברתי עליו באחד הפרקים..שלא ראיתי את הקליפ, וכל הזמן חשבתי
על תומר כשאני רואה שומעת אותו..אז הינה עכשיו ראיתי את הקליפ) אז בידיוק היה את
השיר הזה, וכשראיתי את הקליפ..קצת נדהמתי... הבחור הזה שבקליפ, היה ממש דומה לתומר,
כאילו הוא לא היה כזה כזה דומה לו...אבל היה משהו, מבט דומה, ראש, אני לא יודעת מה
הוא פשוט ממש הזכיר לי את תומר..וכמו שהיו לי את המחשבות האלה על תומר כשרק שמעתי
את השיר עכשיו הם עוד יותר התחזקו..וכל הזמן הייתה לי את התמונה הזאת שהוא נופל
מהאופנוע (הבחור בקליפ) שדרך אגב גם לתומר יש אופנוע..אני לא יודעת! הייתה לי תחושה
מוזרה!!
בקיצור כדיי לשכוח מכל המחשבות הרעות, ולא לחשוב כל מיני שטויות הדלקתי את המחשב
ושמתי מוזיקה יותר שמחה..
וב-7 וחצי כבר הייתי מוכנה..משהו כמו בעשרים ל-8 יצאתי מהבית לכיוון הספסל שליד
הבית של תומר..
-"היייייייייייייייייייי" קפצתי עליו בחיבוקים ונשיקות..כל כך התגעגעתי, הרגשתי
שאני איתו כבר שנים..הרגשתי כל כך קרובה אליו..
-"היי מתוקהה, התגעגעתי אליך!!" הוא אמר ונישק אותי...אחרי כל סצנת החיבוקים והכל
החלטנו ללכת להסתובב קצת.
-"בא לך לטייל קצת?"
-"כן סבבה" התרוממנו
-"שיט" הוא הסתכל סביבו מחפש משהו.
-"מה קרה?" שאלתי
-"שכחתי את הפלאפון בבית, בואי איתי שניה לקחת אותו.."
-"מה? אני? אליך?" קצת לא הסתדר לי לבוא אליו עכשיו "אולי אני אחכה לך פה ואתה
תרוץ..?" שאלתי..
-"מפתאום אני לא משאיר אותך דקה לבד!! בואי מה אכפת לך?! רק אחי בבית,אני יכיר לך
אותו הוא חמוד.. וההורים אצל דודים שלי..ככה שאין לך מה לדאוג.." הוא אמר ולקח אותי
ביד.
-"אב.."
-"בלי אבל, בואי" הוא קטע אותי.
עלינו במדרגות לקומה שניה, והוא פתח את הדלת, שמעתי קולות של איזה סרט
מהטלוויזיה..נכנסנו לסלון ומול הטלוויזיה ישב מישהו עם הגב אלינו..
-"תכירי זה...."
ואת צופה הטלוויזה אתם תגלו כבר בפרק הבא..חח.
יאללה אוהבת אותכם, תשאירו תגובווווות..
אלצ'קו..






💬 תגובות (3)
אני מקווה שאוכל לעזור..
תראי לפי דעתי הכל תלוי.. תלוי מה בדיוק הוא רוצה שתשני יש דברים שאולי מפריעים לו או פוגעים בו ובגלל זה רוצה שתשני אותם וזה יכול להיות בצדק אבל אם הוא מבקש ממך להתלבש אחרת או להתנהג בצורה אחרת זה כבר עובר את גבול הטעם הטוב לכן אני אומרת הכל תלוי פה..
מצד שני לדעתי בשביל לשמור על יחסים טובים בין בני זוג אז שניכם תצטרכו לגלות סבלנות רבה סלחנות וללמוד לוותר בשביל האחר ומה שהכי חשוב לשנות מנהגים שפוגעים בצד השני..
שיהיה לך המון בהצלחה
את אחת הילדות הבודדות שאני מגביה להן באתר..
כשקראתי את המכתב שלך הרגשתי כאילו כל מילה שם ניכתבה לגביי..וזה כל כך עצוב ..!
היה לי חבר והייתי לא מה שהוא רצה שאני אהיה
אני הייתי קנאית ברמות,והיו לי סיבות כן אבל הוא אף פעם לא הבין ותמיד ביקש ממני להשתנות ואני תמיד אמרתי שאם הוא אוהב אותי הוא צריך לקבל אותי איך שאני והוא צריך לאהוב אותי למרות כל הפאקים שיש בי..אבל טעיתי
באישהו שלב זה כבר נימאס עליו והוא עזב אותי-אחרי 8 חודשים הוא ניפרד ממני.!
והוא כן אהב אותי..אבל מה שלא היה בי טוב לאט לאט גרם לו להתחיל לרדת ממני יותר ויותר עד שהאהבה כבר הייתה מתה..ואני אני סבלתי יום יום אחרי זה בגלל שלא הבנתי שהוא צודק-שהוא באמת צדק במשך כל התקופה ושבאמת הייתי צריכה להשתנות!!
ממי אני מספרת לך את כל זה בשביל שתביני שלא יהיה מאוחר מידי-הוא אוהב אותך,ותעריכי את האהבה הזאת שלו.אין בנאדם מושלם..אבל תנסי לרצות אותו ושהוא גם ירצה את הבקשות שלך וככה יהיה טוב לשניכם כי בסוף זה יכול להיגמר ולא בטוב..-וחבל
אל תעשי את הטעות שעשיתי שעד היום אני מצטערת שהייתי קנאיתת זאת אחת התכונות הכי רעות בבנאדם!
מקווה שעזרתי בלו מעט אוהבת תמיד....צלילוש בנימינו'ש!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות