📚 סיפורי אהבה
גם אם יש אכזה לא לוותר על אהבה.......חלק 1
👁️
1,135 צפיות
💬
2 תגובות
קוראים לי ליאור ואני גרה בירושלים....
היום הראשון ללימודים השעה שש וחצי והשעון מצלצל....אני קמה לא מתחשק לי ללכת..לא
מתחשק לי לראות את רועי חבר שלי לשעבר עם החברה החדשה שלו....לא מתחשק לי
להיזכר......אני קמה בלי חשק מתקלחת ומחליטה שאני יגרום לו לקנאות.....
רגע בילבלתי אותכם? אז תיראו רועי היה חבר לשי לשעבר מזה אהבתי אותו ובחודש השני
לחופש נפרדנו כי הוא נדלק על מישהי אחרת ועכשיו הם ביחד....נחזור לסיפור......
טוב אז החלטתי שאני גורמת לו לקנאות...לבשתי גינס מהמםם חולצת בצפר ורודה נעלי
ספורט ורוד לבן סידרתי תשיער נראתי מהמם.....חייכתי לעצמי ויצאתי לכיוון
הבצפר.....כשהגעתי לבצפר ראיתי את כל החברות שלי והידידם שלי וממש שמחתי לראות אותם
קפצתי על חברות שלי וידידים שלי וחיבוקים נשיקות וזהה ואז ראיתי אותו...אותו ואתה
חברה שלו....דניאל.......הוא השאיר אותה שם והתקרב לקראתי.....
הוא:שלום לך כוסית
אני:שלום גם לך רועי..
הוא:התגעגעתי...
אני:אני לא..
הוא:אה לולי שלי את כועסת עלי?
אני: אלף אל תקרא לי לולי ובטח שלא שלך כי אני כבר חודש לא שלך ובית לא אני לא
כועסת אני פשוט רוצה ללכת...
הוא: טוב לכי..
אני:הלכתי...ביי
חזרתי לחברות שלי ואז ראינו חבורת בניםם מזה כוסונים מלכי היופיי נכנסים לבצפר...לא
ידענו מי הם ובאיזה שכבה הם הולכים ללמוד אז שלחנו את חברה שלי לברר....היא חזרהה
כולה מאושרת עם חיוך מרוח על כל הפנים שלה....ואמרה שהם לומדים בשכבה שלנו שכבת י'.
שמחנו...ראיתי בן הבנים אחד עם שיער שחור...עיניים חומות שחורות כאלה...גוף
מהמם.....בידיוק הסוג בנים שאני אוהבת....
אח"כ נכנסנו לכיתה....ישבתי ליד ידיד שלי וראיתי שהילד הזה גם גן נכנס לכיתה לי
ומתיישב שם.הוא וחבר שלו שגם לו לא חסר היופיי....
שהמורה קראה תשמות קלטתי שלו קוראים אדם ולחבר שלו שחר...
שאר היום עבר רגיל כל המורות הנודניקיות אמרו מה הם רוצות מאיטתנו בתחילת השנה
וזה...הסתכלתי עליו כמה פעמים ילד מהמם פשוט מהמם!
בסוף היום כשבאתי לצאת מהשער של הבצפר לכיוון של הסעות אני דומעת מישהו קורא לי ולא
מבינה מי הוא...אני מסתובבת ורואה את אדם בכבודו ובעצמו!
אני:קראת לי?
אדם: כן..
אני:ואתה? (יעני לא יודעת)
אדם: אדם נעים מאוד..
אני:נעים מאוד גם לי...
אדם: את לומדת איתי בכיתה נכון?
אני:כןן
אדם: אז מה את אומרת שנצא בערב נכיר קצת יותר אחד תשני..
אני:ואולה ישירות לא חסר לך....
אדם:הכי טוב מה אני יחכה שאת תבואי להציע לי?
אני:לא ממש ממש ממש לא אני דווקא שמחה שהצעת...
אדם: טוב אז מתי לבוא אסוף אותך?
אני: עשר ככה הולך?
אדם: הולך..
אני: לאן יוצאים..
אדם: לחברה קצת ואז להיות קצת לבד..
אני:סבבה תביא תחברים שלך לחורשה קודם איפה שאנחנו תמיד יושבים ואז נלך לשם..
אדם:טוב נשמה....
אני:יאללה מאמי אני עפתי להסעה...מביאה לו נשיקה בלחי והולכת.
הגעתי לבית אכלתי נכנסתי שוב להתקלח צלבשתי טרנינג וחולצה קצת בטן כזאת...פתאום יש
דפיקות בדלת לא הבנתי מי צריך לבוא אלי עכשיו כי ההורים שלי והאחים שלי לא
פה.....טוב הלכתי לפתוח את בהדלת ואת מי אני רואה שם.......
היום הראשון ללימודים השעה שש וחצי והשעון מצלצל....אני קמה לא מתחשק לי ללכת..לא
מתחשק לי לראות את רועי חבר שלי לשעבר עם החברה החדשה שלו....לא מתחשק לי
להיזכר......אני קמה בלי חשק מתקלחת ומחליטה שאני יגרום לו לקנאות.....
רגע בילבלתי אותכם? אז תיראו רועי היה חבר לשי לשעבר מזה אהבתי אותו ובחודש השני
לחופש נפרדנו כי הוא נדלק על מישהי אחרת ועכשיו הם ביחד....נחזור לסיפור......
טוב אז החלטתי שאני גורמת לו לקנאות...לבשתי גינס מהמםם חולצת בצפר ורודה נעלי
ספורט ורוד לבן סידרתי תשיער נראתי מהמם.....חייכתי לעצמי ויצאתי לכיוון
הבצפר.....כשהגעתי לבצפר ראיתי את כל החברות שלי והידידם שלי וממש שמחתי לראות אותם
קפצתי על חברות שלי וידידים שלי וחיבוקים נשיקות וזהה ואז ראיתי אותו...אותו ואתה
חברה שלו....דניאל.......הוא השאיר אותה שם והתקרב לקראתי.....
הוא:שלום לך כוסית
אני:שלום גם לך רועי..
הוא:התגעגעתי...
אני:אני לא..
הוא:אה לולי שלי את כועסת עלי?
אני: אלף אל תקרא לי לולי ובטח שלא שלך כי אני כבר חודש לא שלך ובית לא אני לא
כועסת אני פשוט רוצה ללכת...
הוא: טוב לכי..
אני:הלכתי...ביי
חזרתי לחברות שלי ואז ראינו חבורת בניםם מזה כוסונים מלכי היופיי נכנסים לבצפר...לא
ידענו מי הם ובאיזה שכבה הם הולכים ללמוד אז שלחנו את חברה שלי לברר....היא חזרהה
כולה מאושרת עם חיוך מרוח על כל הפנים שלה....ואמרה שהם לומדים בשכבה שלנו שכבת י'.
שמחנו...ראיתי בן הבנים אחד עם שיער שחור...עיניים חומות שחורות כאלה...גוף
מהמם.....בידיוק הסוג בנים שאני אוהבת....
אח"כ נכנסנו לכיתה....ישבתי ליד ידיד שלי וראיתי שהילד הזה גם גן נכנס לכיתה לי
ומתיישב שם.הוא וחבר שלו שגם לו לא חסר היופיי....
שהמורה קראה תשמות קלטתי שלו קוראים אדם ולחבר שלו שחר...
שאר היום עבר רגיל כל המורות הנודניקיות אמרו מה הם רוצות מאיטתנו בתחילת השנה
וזה...הסתכלתי עליו כמה פעמים ילד מהמם פשוט מהמם!
בסוף היום כשבאתי לצאת מהשער של הבצפר לכיוון של הסעות אני דומעת מישהו קורא לי ולא
מבינה מי הוא...אני מסתובבת ורואה את אדם בכבודו ובעצמו!
אני:קראת לי?
אדם: כן..
אני:ואתה? (יעני לא יודעת)
אדם: אדם נעים מאוד..
אני:נעים מאוד גם לי...
אדם: את לומדת איתי בכיתה נכון?
אני:כןן
אדם: אז מה את אומרת שנצא בערב נכיר קצת יותר אחד תשני..
אני:ואולה ישירות לא חסר לך....
אדם:הכי טוב מה אני יחכה שאת תבואי להציע לי?
אני:לא ממש ממש ממש לא אני דווקא שמחה שהצעת...
אדם: טוב אז מתי לבוא אסוף אותך?
אני: עשר ככה הולך?
אדם: הולך..
אני: לאן יוצאים..
אדם: לחברה קצת ואז להיות קצת לבד..
אני:סבבה תביא תחברים שלך לחורשה קודם איפה שאנחנו תמיד יושבים ואז נלך לשם..
אדם:טוב נשמה....
אני:יאללה מאמי אני עפתי להסעה...מביאה לו נשיקה בלחי והולכת.
הגעתי לבית אכלתי נכנסתי שוב להתקלח צלבשתי טרנינג וחולצה קצת בטן כזאת...פתאום יש
דפיקות בדלת לא הבנתי מי צריך לבוא אלי עכשיו כי ההורים שלי והאחים שלי לא
פה.....טוב הלכתי לפתוח את בהדלת ואת מי אני רואה שם.......






💬 תגובות (2)
לירון
פשוט מדהיםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות