***פחד לאהוב***

למה אני חווה את אהבתי בפחד ולא איתך ביחד,
למה מביטים אני ואתה כך ושותקים,
למה את אהבתינו אנו מסתירים כך בתוך הפחד,
הפחד גורם לנו לשתוק ולתת לגופינו לדבר, לעינינו
לשפתינו, אך לא לנישמותינו, מה עובר עלינו רק אתה ואני יודעים
לפעמיים היינו מדברים אך עכשיו כשעזבת רק ליבי בוכה,
ואהבתי אליך היא התקווה האחרונה שנשארה לי בחיים
אך מה, אני לא רואה אותך, מחפשת אותך, ולא מוצאת
ואז פתאום אתה מופיע שוב כעבור זמן ושוב מביט בי לעומק עיני ואני בך,
וכל מה שנשאר בינינו אלה הזיכרונות היפים שלנו וכשרואה שוב נזכרת במבטיך שתמיד חיבקו אותי בנשיקותיך שליטפו אותי, בעיניך שתמיד חייכו אליי, ודיברו אלי באהבה אבל בפחד.
עכשיו אני חיה בתקווה שהיה בינינו משהו חזק, ויש עדיין כשרואים אחד את השניה,
אבל מה שמפריע זה הפחד, אבל מה הפחד הזה אנחנו לא מבינים רק יודעים שיש פחד.
עכשיו יודעת אני שאותך לשכוח יהיה לי מאוד קשה, כי אתה אהבתי אתה נישמתי,
אתה הכל בשבילי, אבל אני לא יכולה לחיות יותר בפחד, אני לא יכולה להסתתר בתוך פחד שיש לי, נמאס לי אני חייבת לצאת ממנו. עכשיו שראיתי אותך הבנתי שקשה לי איתך ובילעדיך, סובלת כשרואה אותך כי אתה לא איתי, סובלת אני כי יותר לא אראה אותך,
ורק המבטים הקטנים שלנו ישארו בזיכרונינו וזה סוף אהבתינו........

תגיבווווווו בבבקשהההההה