Xה2ה 2לת* 9Xש7*ת..חלק 15

למה תמיד (כמעט תמיד) מתאהבים במישהו שהוא בלתי אפשרי להשגה, וגם אם כן אז הוא
לא בשבילינו, ככה אנחנו חושבים, ולמרות שהוא לא בשבלינו ואנחנו יודעים את זה, כל כך
קשה לנו לשכוח..? כן! אני מאוהבת, במישהו שהוא כמעט ובלתי אפשרי להשגה, במישהו שהוא
לא בשבילי ואני יודעת את זה, וכל כך קשה לי לשכוח אותו, כן! המישהו הזה זה
תומר...כבר חודש בערך לא ראיתי אותו, והוא פשוט לא יוצא לי מהראש, אני חושבת שאני
מאוהבת בו...לצערי...או אולי לשמחתי...לא יודעת!

וגבי? גבי לא יודעת מה נסגר! כאילו, אין התקדמות, אין כלום..שלום, ביי, פה ושם
שיחות רגילות..זה לא שאני אוהבת אותו, אני כבר הבנתי שאני לא, אבל בכל זאת יש לי מי
הרגשה של אכזבה מזה ואני לא יודעת למה..



אתם מכירים את האנשים האלה, הנדחפים, הרכלנים, אלה שחושבים שהכל קשור איכשהו בהם,
אלה שצריכים לדעת הכל ולהדחף בכל מקום?? בידיוק האנשים האלה הרסו לי כנראה משהו
איתו......







יום שלישי עבר עלי במן הרגשה מוזרה, לא יודעת...זה לא ממש היה היום שלי, בערב הבנתי
גם למה..

בערך בשעה 6 וחצי ישבתי וראיתי טלוויזיה, פתאום הפלאפון שלי צלצל.



-"אלו?" עניתי כשראיתי שזאת לימור (חברה טובה מהכיתה).

-"סאשה מאמי מה המצב? זאת לימור.."

-"סבבה מה איתך מאמי?"

-"אצלי בסדר אבל ה"סבבה" שלך עוד מעט לא ממש יהיה סבבה.."

-"מה?!" לא הבנתי למה הכוונה.

-"טוב..יש לי משהו לספר לך..יש לך זמן נכון?" היא שאלה וקצת נלחצתי..מה כבר קרה..?

-"כן בטח..אני מקשיבה.."

-"טוב תראי, הלכתי היום לספרנית, להחזיר ספר, בספריה, בבצפר...אז כשנכנסתי, אני
רואה את גבי יושב עם המכשפה הזאתי, נו עם האף הגדול, זאתי מכיתה ט'...הבנת?"

-"כן כן הבנתי, שוט.." זה כבר נשמע מעניין.

-"טוב אז את מכירה אותי, אין מצב אני לא שומעת לפחות פרט אחד מהשיחה..אז
שמעתי...ש.."

-"ש...?"

-"שהיא אומרת משהו, ואני מצוטטת 'עדייף מכוערת- חכמה מאשר בלונדינית עם חזה גדול-
טפשה'"

-"מה?!?!" הייתי בשוק, מה לעזעזל היא מדבר עלי?! היא בכלל לא מכירה אותי! זה נכון
שזה לא 100% שזאת אני, אבל זה היה התאור שלי (חוץ מהטפשה..חח) ובזמן האחרון הוא
הסתובב בעיקר רק איתי..ו..ולא יודעת! זה חירפן אותי! "ומה הוא אמר?" ניסיתי למצוא
משהו שיציל אותי..

-"לא שמעתי..סורי.."

-"לא כאילו את קולטת? הבחורה לא מכירה אותי!"

-"רוצה שאני אדבר איתה? לא רציני אני אדבר איתה.."

-"לא מאמי לא צריך, אל תכנסי לזה..לא צריך, זה סתם, זה לא שווה את זה אני כבר אסתדר
איתה לבד.."

-"בטוחה??"

-"100%.."

-"אוקיי..טוב מאמי יש לי ארוחת ערב..דברי איתי מחר.."

-"טוב..ביי"



וואט דה פאק?! למה לעזעזל אנשים קובעים עובדות כשהם לא יודעים כלום?! פשוט נכנסתי
לעצבים באותו רגע..והייתי חייבת ללכת לדבר עם אותה אחת..



יום אחרי זה באחת ההפסקות ראיתי אותה לבד, והלכתי לכיוון שלה.



-"מאיפה את מכירה אותי?" תקפתי מבלי לחשוב פעמיים.

-"מה?" היא לא הבינה.

-"את לא מבינה? מ-א-י-פ-ה א-ת מ-כ-י-ר-ה א-ו-ת-י?!?" התחלתי להתעצבן..

-"אני אמורה להכיר אותך?" היא שאלה כאילו שהיא לא יודעת על מה אני מדברת..

-"אה לא? תרשי לי להזכיר לך משהו.. המילים האלה אומרות לך משהו? ואני מצוטטת 'עדיף
מכוערת- חכמה, מאשר בלונדינית עם חזה גדול- טפשה'"

-"אה....אממ.."

-"אה....אממ.." חיקיתי אותה "אז מאיפה את מכירה אותי.?"

-"אני לא מכירה אותך...זה..זה אנשים אחרים שאומרים, את יודעת..שמועות.."

-"מה את אומרת..שמועות.. אוקיי תקשיבי לי..לא אכפת לי מה את חושבת, או מה אנשים
אחרים חושבים..פשוט אל.." לקחתי נשימה, ונרגעתי קצת "אל תדברי על מישהו אם את לא
מכירה אותו, בימיוחד כמו שדיברת אתמול...אוקיי?" שאלתי, ולא חיכיתי לתשובה, פשוט
הסתובבתי והלכתי לכיוון הכיתה..אבל כמה פטתי, מולי אני רואה את מר. גבי, בכבודו
ובעצמו...פאק..



-"מה קורה?" הוא שאל ונתן נשיקת שלום על הלחי.

-"בסדר" עניתי והמשכתי ללכת, לא היה לי עצבים לזה, אבל הוא עצר בעדי.

-"מה קרה?" הוא שאל.

-"לא כלום פשוט עכשיו גיליתי מה דעותיהם של אנשים שלא מכירים אותי עלי.." הסתכלתי
על אותה אחת שישבה על איזה ספסל מאחוריו, לא ממש רחוק מאיתנו.. הוא הסתכל לכיוון
שבו אני מסתכלת,וכשראה על מי אני מסתכלת השיב את מבטו אלי.

-"זה גם מה שאתה חושב??" שאלתי בצפיה שהוא יציל הכלל.

-"א..אמ...." הוא גמגם, אבל לא אמר כלום, אני רק חייכתי, הסתובבתי והלכתי לכיתה..





זהו..מה אפשר להגיד? כנראה שאני באמת מה שאנשים חושבים שאני..סתם טפשה שחשבה שאולי,
אולי יכול לצאת משהו ביני לבין אחד, שכנראה לא לרמה שלי..אבל לא נורא, זה יעבור..



זהו בעצם..הפרק נגמר פה..חח

אוהבת אותכם, אלצ'קו, ופליז תכתבו תגובותתת..



צ'או..