זה הגורל שנתן כזאת תקווה לאהבה!!!!!! תגיבו בבקשה...(חזרתי...)

ראיתי אותך,

במקרה, בטעות,

ראיתי אותך,

ובשבילי זוהי לא שטות.



בליבי יודעת,

אתה כה מיוחד,

אני מודעת,

שכמוך אין עוד אף אחד.



שולח מבט קצר,

ומייד מתחמק מעיניי המגששות באפלה לקראתך,

חיוך מעורער,

שנינו מסתירים בליבנו את התשוקה.



מסתכלת עלייך,

וכשאתה מבחין-מבויישת,

מסירה מבטי מפנייך,

ועל ביישנותי בלב צוחקת.



זה שונה,

ואפילו טיפשי,

כשאתה רואה,

אני כבר לא אני.



משחקת אותה,

חושקת אבל בורחת,

כבר לא אותה ילדה,

את קול האזהרה שבראשי כבר לא שומעת.



בחיים לא תודה,

לא תגיד שאתה מרגיש תחושה שונה,

מפחד, לא מכיר עוד רגש כזה,

לא מכיר אותי, אבל בלב יודע שלהכיר אתה רוצה.



יודעים כל כך הרבה,

אבל לא מבינים,

אתה מעין שחקן שכזה,

שנינו כמו ילדים קטנים.



אף אחד לא מבין,

מה אני אומרת,

רק אתה תבין,

ותגיד שאני לא סתם חולמת.



אולי אני טיפשה,

כי אתה "לא שם על ילדות קטנות"

אבל אני לא תמימה,

כי אתה יודע שאני לא כמו שאר הבנות.



אני מסתורית,

אבל רגישה,

אני ילדותית,

אבל בוגרת בנשמה.



כאילו מביט מעבר לחלון,

אבל מהמקום בו אתה יושב,

כשמביטים לחלון אפשר לראות אותי,

בדקתי את זה, אני יודעת מה הולך לך בלב.



אולי אנחנו בקושי מדברים,

משחק אותה עם חברים,

אבל זה יותר כיף כשאנחנו "מתחבאים",

זו אהבה עם גבולות מסתוריים.



אהבה שבקושי שינינו עליה יודעים,

וגם אם יתברר שאני טועה,

ושאתה לא מרגיש אליי כלום בפנים,

היה כיף לשחק בכזאת "אהבה".



כשאתה בוחן אותי,

משחקת אותה כאילו לא רואה,

רואה את סקרנותך מזווית עיני,

אבל גאוותך הכי חשובה לך.



אני קטנה ממך רק בשנתיים,

אבל בשבילך אני כאילו דור אחר,

כשבעצם אני בוגרת ממך פי 2,

הלוואי ותבין מה אתה מרגיש, ותתבגר!!!!



אולי אני סתם מדמיינת,

אבל יש בתוכי הרגשה,

ובליבי אני חושבת,

זהו הגורל שנתן את התקווה לכזאת אהבה.