בדיוק כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם -פרק 1- /=*=PuCa=*=

"מתי הם כבר יפגשו זה הורג אותי..!"

"זה לא יכול ליהיות..הם על אותו אי על אותו מקום ולא נפגשים

אף פעם...לואיס ושרידן האלה...שיגועים איתם..הסדרה הזאת כבר

מתחילה לעצבן...'תשוקות' האלה עוד יוציאו אותי מדעתי" רטנתי

"האוכל מוכן!!!" הכריזה אימא

התחלתי להעביר ערוצים..ירדתי עם השלט....

"שיעמום....חרשו כבר על הדבר הזה....פרקים חוזרים של השיר שלנו

הצלצול....אויי באמת...אין כבר מה ליראות בטלויזייה" דיברתי ביני לבין

עצמי ..זרקתי את השלט לספה השנייה וניגשתי לשולחן...

"מה יש היום?" שאלתי באילוץ את אימא שמזגה לצלחת שניצל ואורז ככל

הנראה..

"שניצל ופתיתים" ענתה ..(איזו התראה מאוחרת)

"טוב נו אבל הייתי קרובה" לחשתי..

"מה אמרת?" שאלה אימא

"שום דבר.." השבתי

"קולה או מים?" שאלה

"קולה.. ברור.." אמרתיי כדבר מובן מאליו

"שני ,מתי תפסיקי עם הסוכרים האלה" סובבה אימא את פנייה אליי

"ביום מין בימים.." חייכתי חיוך ציני אהוב..חח

---

מקווה שנהנתם אז תגיבו..

עשיתי פרק קצר כי זה פרק ראשון ולא ידעתי אם תאהבו..

המשך רק עם תגובות!!