את לא יודעת כמה זה קשה לי...אמא...

זהו מכתב...


שאת בחיים לא תקבלי אותו ממני...


למרות שאת כל כך קרובה אלי...אמא...אמא שלי...


את זאת שהבאת אותי לעולם...לעולם המסריח הזה יותר נכון...שבו...שום דבר לא הולך לי בקלות..אפילו הדברים הכי קטנים וטיפשיים קשים לי ופוגעים בי בלי סוף


למה את כזאתי קשה איתי אמא?


למה את לא משלימה עם העובדה שאני כבר לא התינוקת שלך? אני כבר ילדה גדולה ובוגרת...אני יכולה להסתדר בעצמי בעולם הזה..


סבלתי הרבה בחיים...אני יודעת כבר איך להתמודד בערך עם כל הכאבים


אני כבר לא ילדה קטנה רוצה קצת חופש עצמאות


לא רוצה כל הזמן להיות לצידך...לחזור הביתה מוקדם...ושכל שנייה תדאגי לי ולא תתני לצאת או ללכת לשום מקום


אפילו לידידים את בקושי מרשה לי ללכת


אני ילדה טובה הרי...את יודעת נכון?!?!


אז למה את כל כך פוחדת?


אני לא אעלם...אני פה!!! (למרבה הצער)


תני לי לחיות...להחליט בשביל עצמי...תודה לך! על זה שאת תמיד איתי..


אבל לפעמים אני רוצה את החופש שלי לעצמי...לא רוצה שתמידדדדד תהיי לצידי...רוצה להיות קצת לבד...בלי שתציקי ותעיקי לי מהצד


אני ילדה גדולה ויכולה להחליט מה טוב בשבילי ומה לא...הרי אמרתי לך אני ילדה טובה!


ואני גם לא אעלם לך...


אני כאןןןןןןןןןןן אז תפסיקי לדאוג לי כל הזמן...


אני אהיה בסדר...תפסיקי להיות לחוצה תהיי רגועה קצת, קחי תחיים יותר בקלות


נכון את אמא..וכל אמא דואגת אבל אמא כמוך לא ראיתי מעולם!


כל החיים רק דואגת כל הזמן!


תפסיקייייי את לחוצה תהי לחוצה אני לאאאא אני רוצה לחיות בשקט בלי שתציקי לי בלי סוף...


אמאאאא ואלוהים תעזרו לי...תנו לי את החופש את השקט לפחות את זה...גם ככה כבר כלום אין לי...הכל לקחו ממני!


לפחות את זה תתנו לי..בבקשה אני מתחננת..אני שבורה כבר אין לי כוח יותר....