מוות בחתונה החרדית שלי

הכל התחיל באחד הימים שאבא ציווה עליינו לרחוץ את הבית, לנקות, לבשל, לטפח הכל, להתיפייף בצניעות, ולהיות מוכנות לקראת השעה 6, אני מירי האחות הצעירה מכולן הולכת לקבל שידוך היום, אבא החליט על התנהגותי הטובה שאראה את החתן המיועד, כך עדיף לכולם. אבא ישב בשולחן הארוך ואני וכל אחיותי לא הפסקנו להגיש מטעמים, דפיקה קלילה נשמעה בדלת, היה ברור כי הם אלה המשפחה המיועדת. האבות לחצו ידיים האמהות נשקו זו לזו והחתן הניף מבטו אל כיווני וחייך בבישנות מקסימה, לא ידעתי למה ואיך ראשו הפנה דווקא אלי ולא לששת אחיותי הלא הן יפיפיות, ופרט לכך שהוא לא יודע מי היא הכלה המיועדת, זה מילא אותי ביטחון עצמי והרגשה שהחתן מעוניין בי..לאחר ארוחה מעניינת, ושיחה רגועה ונעימה בין כולם, קבענו תאריך, תיאמנו הכל.. מפה כבר אין מה לספר פשוט הגיע יום החתונה, אני הייתי באולם בשעה 3 בערך, לצילומיי החתונה , וראינו כי החתן אמו ואביו אינם מגיעים, השעה 12 בלילה ובמהלך השעות שחלפו שאלו אותי אנשים בתיעוד של הוידאו היכן בעלי לעתיד? ואני השבתי בחיוך אופטימי: הוא עוד יגיע ! בשעה 12 בלילה והמשפחה נעלמה כלא הייתה, הם נסעו בכביש ומרוב החום שהיה , ההתרגשות, ואפילו סיבה לא מוגדרת, סטטה המכונית מהכביש ללא התקלות במכונית אחרת.. זה היה טראגי מצער.. כיום חזרנו בשאלה.. אחנו עדיין לא יודעים איפה אנחנו.. מה שנקרא בשפתכם .. מתוסבכים