סיפור אהבה בלתי נשכח(פרק ד')

כעבור חצי שנה אלעד לא נשכח אבל מה אני יכולה לעשות חוץ מכלום? שום דבר!

והתחלתי לרכז עצמי יותר ללימודים, שלמדתי לבגרות בתנ''ך בן דוד שלי לימדני, ומשם
התחיל עוד סיפור * בן דוד שלי בחור ישיבה ישיבה חזקה בבני ברק תלמיד טוב הוא לימד
אותי מצאת החמה עד צאת הנשמה, או יותר נכון עד שהוא התאהב בי ואני כזה הייתי דלוקה
בסיבובים מה שהיה לי עם שאר ה"חברים"(שלהם אני לא קוראת חבר כי חבר זה מאהבה בלבד).
אוריאל ידע הכל עלי והיינו קרובים בתור בני דודים אך בכל זאת הוא רצה ולא וויתר..
הוא בא אלי פעם בכמה זמן מתקשר אלי כל ערב 2-3 מדברים על הכללל... בחודש-שיים
הראשונים הכל עבר יותר חלק מחלק. כי החלטתי שאלעד מחוק אצלי ומהיום אוריאל. אבל זה
כלל לא מועיל כל נשיקה חיבוק או משהו הכי קטן הייתי חושבת שזה הוא אלעד והייתי נראת
כמאוהבת אבל לא באדם שאיתי.. מה אני עושה אני מנשקת את בנ'דוד שלי בכוונה שזה
אלעד.. אלוהים אדירים התחרפנתי בנ'דוד שלי לאןם ניכנסתי ההורים שלי ידעו מיזה כי
ההורים שלי יותר מבינים וכו' אבל הוריו לא יודעים מזה כי הוריו לא ממש יסמפתו את
הרעיון וטוב שכך... אני רוצה להיפרד לעזוב אותו אני באובססיה לאלעד יש חברה אז למה
לי לא למה לא למה? מה אסור לי? אבל לא זה היה שטותי אלעדד צא ממני אני אוהבת אותך
אבל דיי דייייי דייייייייייי נמאס לי בחיי, שאוריאל בא אלי אני אומרת לו לעשות כל
מיני דברים כמו אלעד הוא לא יודע אבל זסה ה"סוד" הקטן שלי שממנו אני חייה, חייה
במציאות שאני בישלתי תדיסה...אם אני אפרד מבנ'דוד שלי יותר לא נהיה איך שהיינו והוא
יפגע ליגה ממני ואם לא אני אמשיך לסבול את הרעיון..לא מזמן חברה שלי אמרה לי שלעד
וחברתו נפרדו, אבל דיי הוא לא קשור אלי עכשיו מה אני עושה עזרו לי אני רוצה לשכוח
ממנו אהבה ראשונה שלא נשחכת ולא תישכח לעולםם...