השפלה- הברזה ביום החתונה..

זה יום שלא יישכח בפניה בחיים... היא קמה בבוקר, התקלחה, התרגשה, נפרדה מחיי הרווקות לעד. קבעה עם המעצבת, המאפר, וכן גם הספר.. השעה 9 בבוקר והיא מתארגנת ליום חתונתה, בשעה 2 היא כבר הייתה עם השמלה הטהורה, השיער שעוצב בקפידה, האיפור ששורטט על פניה הבובתיות מחכה עם הצלם לחתן.. מחכים שעה שעתיים השעה 4, לפתע מגיע אדם שפניו לא זוהו המוסר פתק לכלה:" נמל תעופה בן גוריון , עכשיו.. " בריצה מבוהלת רצה הכלה המיועדת... כעבור חצי שעה הגיע היא לשדה, רצה, מחפשת, שואלת, מתארת, מתנשפת היא.. מצפה לדעת כי זו מתיחה, הפתעה.. שלרגע היא מגיעה למעלית לרדת להמשיך לחפש לבקש עזרה להתקשר.. המעלית נפתחת והיא רואה את אהוב ליבה המיועד עם חברתה הטובה... שניהם לא מבחינים בייאוש והעצב העמוק שלה, מבלי לעורר מהומות.. בבכי שקט תפסה טרמפ על ידי בחור חמוד דן שמו..  שהתחננה שיקח אותה הבייתה.. בבכיי מתמשך בלתי פוסק פרצה הבייתה לאימא ומספרת היא על מעלליו של החתן לעתיד... בעודה בוכה בביתה, בכי של דמעות הזוג המנוול נישא .. ועל זה נישואיהם הופכים לגיהנום.. אחח שרית המסכנה.. גודל ציפיתה כגודל אכזבתה