במסיבה ...

הוא מסתכל עליי עומדת עם חברותיי ומחייך

אבל לא חיוך מזמין , לא חיוך אוהב , לא חיוך מחבב וגם לא חיוך בין ידידים

חיוך סתמי של שנאה פשוטה שלא נמצאת...

כאילו שונא אותי אבל לא.

כאילו לא מרגיש,

כאילו לועג...

בדיוק!

חיוך לועג...

לא בגלל שהייתי לבושה לא יפה אלה ההפך!

הקנאה כנראה אוכלת אותו...

שאהבתי וכבר לא ,

אבל מראה כאילו הוא בכלל לא חשוב לי...למרות שהוא קצת חשוב לי עדיין...

זה אוכל אותו אני בטוחה שהוא משתגע,

על אף זה שהוא לא מרגיש אליי כלום..

אני הרי זאת שגרמה לו להראות כל כך פופולארי!

אני זאת שהרמתי לו את האף!

אני הפכתי אותו לכזה סנוב!

אבל לא אני עם רצון,האהבה שלי אליו...

הוא ניצל אותה!

היא נפגעה... ועכשיו הוא אוכל את עצמו ומסתכל...

ומחייך בחיוך מלא קנאה ויצרים לא ידועים..

הסתכלתי עליו וזה היה עניין של שניה שראיתי את אותו חיוך רע

מיד שהסתכלתי הוא השפיל את פניו וכאילו חזר להיות הלירן התמים שלא הכרתי

זה כאילו הצגה ...

מה רק אני רואה את הצד הזה שלו?

הריי כולם אומרות לי כל הזמן כמה חמוד הוא,

כמה מתוק הוא,

כמה עוזר הוא,

ואיזה ידיד נפלא הוא.....

אז למה אליי לא?

בגלל שאהבתי אותו?

או בגלל שהוא עדיין מתבייש מכל מה שהוא עשה ולא מוכן להודות..?

אני ממש לא מבינה אותו

יצאתי החוצה לשאוף אוויר עם חברותיי שוב ראיתי אותו אבל הפעם מרחוק חברה שלי לחשה
לי

תראי לירן מסתכל ...

ואני השתגעתי שוב......