יום אהבה-אל תגיע

יום האהבה. לפני שבועיים-שלוש רק חיכיתי ליום הזה ורציתי שהוא לא ייגמר. היום לא
רציתי שהוא יגיע.

כל כך רציתי להיות היום עם טל בים... היתה מוזיקה מדהימה והאווירה היתה רומנטית.
היה לי חשק לקפוץ עליו ולאכול אותו בנשיקות, אבל לא יכולתי, אני פשוט לא מסוגלת.
אני כל הזמן מתרחקת ממנו אבל אני רוצה להיות איתו-אני כל הזמן נמנעת מלהסתכל לו
בעיניים-אבל אני מתה ששנינו נסתכל אחד לשני בעיניים, ואני יתקע לו מבט של פגועה,
מאוהבת...

ציפיתי שהיום הזה יהיה יום האהבה הכי כיפי בחיים- הרי אם הייתי היום עם טל לא הייתי
שוכחת את זה לעולם. כל כך מאושרים היו האנשים עם בני הזוג שלהם... השתגעתי שאני לא
יכולה להיות מבניהם.

אני חייבת להודות שהיום לא היה עד כדי כך נורא. באמת מדכא ומבאס שטל לא יכול היה
להתאפק עוד קצת ולאהוב אותי עוד קצת... עד עכשיו... עד היום... רק כדי לעבור את יום
האהבה, כי מי יודע אולי אחרי היום הוא היה מתחרט? אבל לפי מה שאני כותבת אני חיה
בתוך אשליה, בועה משלי שאני מתאמצת לא לפוצץ אותה, כי הבועה שקופה ואני רואה מה
הולך בחוץ ואני פשוט לא רוצה לצאת למציאות... היא אכזרית מדי... אני מעדיפה להישאר
בתוך החלומות שלי ובתוך הבועה שלי.

הסתכלתי על הגלים בים. הם כמו בנים... באים, מציפים ושוטפים באהבה, ואז לוקחים הכל
בחזרה... הולכים ומי רואה אותם בכלל?

בא אחר... ושוב אותו סיפור.

היום דיברנו, לשם שינוי... כל יום אני פותחת את הראש וחופרת במוח ומחפשת רעיון
לשלוח לו הודעה. היום יערה הציבה את הרעיון לפני. ממש הגישה לי אותו על מגש של
כסף... דיברתי איתו על מושיקו.

הוא לא היה אדיש אליי וגם דיברנו... היה נחמד...

-החלטתי- אולי זה לא הכי נכון בעולם אבל את זה אני רוצה.

פעם אני וטל היינו כמו אחים, ואפילו אולי קצת יותר. אני לא מתכוונת לוותר על זה כל
כך בקלות, ולא יגמר ככה מול העיניים שלי ולא יהיה בנינו שום קשר... לא ולא!

אני ינסה לשכוח אותו בכל הכוח, ואם אני לא יצליח הוא לא ידע... הוא יחשוב ששכחתי
אותו. ומעכשיו אני יתחיל לנסות להתקרב אליו... אני לא יודעת איך, אני לא יודעת
באיזה כוח, מה שכן אני יודעת- זה שאני מסוגלת. החברות שלי, פתחו לי את בעיניים...
העיניים שלי היו שקועות יותר מדי בי, בבעיות שלי, בדיכאונות שלי ולא שמו לב לכל דבר
אחר.

אפשר להגיד שכמו שכתוב במעריב לנוער "אל תרחמו על עצמכם".

זאת הטעות שעשיתי. עכשיו עם כל הרצון שלי אני ישכח אותו- או שאני ישיג אותו. לא
ישיג אותו בכך שהוא יאהב אותי. אלא אני יחזיר אותו אליי כמו פעם. אני לא אוותר עליו
עד הרגע האחרון. אני לא יכולה בלעדיו. אני חצי בן אדם בלעדיו-ויש תוצאות.

שלשום דואדי הזכירה לי שחיים רק פעם אחת, וזה אומר שצריך לקחת את כל הסיכונים ולא
משנה מה יקרה. לא לחשוב על מחר לחשוב על היום, כי הרגע הוא הרגע שלנו וצריך לנצל
אותו. וכדי להיות מאושרים צריך לנצל כל רגע עם אנשים שאנחנו אוהבים-ובשביל להיות עם
אלה שאנחנו אוהבים אנחנו צריכים להסתכן. אולי התוצאות לא יראו לנו ואולי נפגע, אבל
אסור לנו להתייאש ולסגור את עצמנו מפני אנשים שרוצים לעזור לנו. אם נתכנס בתוך
עצמנו נשאר בלי כלום. הרי העצות של החברים, העזרה, התמיכה, הם עזרו לי ברגעים הכי
הקשים עכשיו.