זילזלת-נפגעת.....תגיבו..זה חשוב לי.....

טוב..זה התחיל בערך באותו היום שראיתי אותך..את זה אתה כבר יודע..היינו אז שם..עם כול החברים של שנינו...זה היה פשוט חלום..לפני זה התכתבנו הרבה באייסיקיו, וסיפרתי לך על הבעיות שלי עם החבר...אתה הבנת, ותמיד תמכת..היית מדהים, ראיתי אותך עוד לפני, אבל אף פעם לא הסתכלתי עליך בקטע של חבר, סתם בקטע של ידיד טוב..וזהו! אחרי אותו היום..הגעתי הביתה, ומיהרתי לשלוח לך הודעה באייסיקיו, לא היית מחובר! שלחתי לחבר שלך..ושאלתי אותו אם יש לך חברה, אוהב מישהי, או אם יש מישהי באופק?! כול כך הרבה שאלות היו לי, כאילו בחיים שלי לא ראיתי בן כול כך מדהים כמוך!החברים שלנו אוהבים אותך מאוד, ואתה מסתדר עם כולם. חבר שלך עונה לי בשאלות על כול מה ששאלתי אותו, וישר הכחשתי שזה לא בשבילי. הסברתי לו שיש לי חברה, ושביומהולדת שלי, כשהוא היה, היא ממש נדלקה עליו. הוא האמין..פחות או יותר..אני השגתי ממנו את המידע שרציתי:לבד, לא אוהב,ו ממש לא באופק שלו מישהי..! בקיצור אתה שלי! אמרתי לחברה הכי טובה שלי, תזכרי את המילים שלי, הילד הזה יהיה שלי! יום למחרת יצא לנו לדבר, זה היה יום שישי, אתה דתי, בא ממשפחה דתית, לכן מיהרת לדבר עם כולם ולהתנתק. יצא לנו לדבר 2 דקות בדיוק. הסברתי לך ב2 דקות האלה בקיצור ובישירות מה אני מרגישה אליך..אתה הבנת אותי, אני בטוחה. במוצאי שבת ,נפגשנו אצל ידיד כולנו, היה לו בית לבד, ירדנו למטה והלכנו לדבר, דיברנו על כול מה שהרגשנו, וזה היה הדדי מבחינת שנינו. זרמנו, אמרת לי שאתה אוהב אותי, ואני אמרתי שאני עדיין לא בטוחה במה שאני מרגישה אליך, ואחרי 2 דקות שינית את דעתך, אני גם לא אוהב..מרגיש משהו..אבל לא מספיק בשביל לאהוב אותך...ככה אמרת..בדיוק ככה..שתקתי, לא ממש הבנתי את הפיצול הזה..אבל זרמתי איתך..לבסוף סיכמנו שנתחיל בקשר..ונראה לאן הסיפור שלנו יוביל. הוא הוביל למשהו רחוק..משהו ממש גדול, שלא האמנתי שיפגע בי ככה. אנחנו התקרבנו ונעשנו לחברים, הייתה לנו חברות מסובכת עם הרבה ריבים ופרידות..אבל הפרידה האחרונה הייתה המפחידה ביותר..08.10.04..יום שישי..אני שולחת לך הודעה בוקר טוב מהפלא' אנחנו מדברים, ופה זה נגמר..אתה מתנהג אליי בצורה הכי מגעילה שיש, כאילו חיפשת את הפרידה...ככה חשבתי...ומסתבר שגם לא טעיתי..! החלטתי שאתה לא תהיה זה שתדבר אליי ככה,וכלקח אנחנו הולכים להיפרד (ילדה קטנה ).נפרדנו, לא בכיתי..ידעתי שנחזור, זה לא פרידה ראשונה שלנו..יום למחרת ראיתי שכבר אין שינוי..לקחתי את עצמי ונסעתי לדודים..רחוק מהאזור שלי ושלו. הרגשתי שאני צריכה חופש לעצמי, לחשוב לראות מה טוב לי. הגעתי לשם ומיהרתי לאייסיקיו לדבר איתו, שנינו דיברנו על מה שכואב והתחלתי להסביר לו שקשה לי והוא יצא לי בקריאה (כמו שמישהו מרגיש שהאמת עומדת לו על הלשון אבל קשה לו להגיד אותה ) "אני עולה ל-י-ש-י-ב-ה!!!!!!!!!!!!!!!".כן כן,ממש ככה,ישיבה!!של חרדים!!בירושלים!! (כפי שאתם יודעים,לתלמידי ישיבה אסור שתהיה חברה). אני קיבלתי את השוק של החיים שלי, עמדתי מול המסך של המחשב ופרצתי בבכי לא נורמלי, מצאתי את עצמי צועקת על כול מי שעומד לידי ושואל אותי מה קרה..מיהרתי לטלפון להתקשר לאח שלי, כאילו לידיד הכי טוב שלי, ומשם מהר לחברה הכי טובה שלי, שאף אחד מהם לא האמין לזה!! בכיתי ובכיתי שעות על גבי שעות ואני ממש לא ידעתי באותה שנייה על מה..על זה שהוא עובר לישיבה ואני לא אוכל לראות אותו יותר, על זה שהוא כבר לא שלי, או בעצם על זה שלא נוכל להיות עוד יחד יותר לעולם!! העיינים שלי כבר התייבשו..נכנסה שבת..הוא התנתק..אני מצאתי את עצמי אחרי זה יושבת בבית ובוכה על ילד שפעם רק זילזלתי בו ורק פגעתי..וממש לא אהבתי..ואז הבנתי זילזלת-נפגעת!! חשבתי על הכול באותה שבת, מה אני אעשה עם עצמי עכשיו, לשכוח אותו..לא לשכוח..לא בדיוק ידעתי..במוצ"ש התקשרת אליי..ניסית להסביר לי את המצב..ובנוסף ביקשת סליחה..ועוד סליחה..ושוב סליחה...כאילו שמילה יכולה לשנות הכול.....מאותו יום לא דיברנו..עד אותו היום שהיית אצלי..באת להיפרד..זה היה היום הכי יפה בחיים שלי..אף פעם לא הרגשתי כול כך מאושרת איתך, אף פעם לא הרגשתי שאני כול כך מ-א-ו-ה-ב-ת בך!! הלכת..נפרדנו..לנצח....ככה חשבתי....מאותו יום לא דיברנו עד שבוע אחרי זה..חזרת מהישיבה ומיהרת להתקשר..כאילו התגעגעת אליי בטירוף. אחרי זה השיחות לא הפסיקו..ובהם היה את ה"אני אוהב אותך", "אני מתגעגע אלייך", ועוד מלא דברים, שרק גרמו לי להבין שאסור לי להפסיק להילחם. המשכתי ונלחמתי עד אותה שבת שיצאת ואפילו לא אמרת לי. שאלתי את אחותך אם אתה יוצא, היא אמרה שאולי עוד שבועיים, רק אולי. היה לך שם מישהו שמילא לך את הראש נגדי, ואתה בעצם לפני שיצאת שבת "הבטחת" לו שלא תדבר איתי יותר, ושיקרת לי אמרת לי שלא יצאת. שבוע לאחר מכן הלכתי לחבר שלך ואמרתי לו שאם הוא כול כך לא יכול או לא רוצה לדבר איתי שיגיד לי את זה. התקשרת אליי..יום שישי..ואמרת לי..שמעי אני מבקש ממך אל תתקשרי אליי ..ואל תשלחי לי הודעות..הקשר שלנו נגמר..והפעם הוא לא שיקר...מאז זה באמת נגמר..ונראה לי שפה זה ל-נ-צ-ח.............ואני? עדיין אוהבת...ולא נראה לי שאפסיק גם לאהוב.....אוהבת אותך :(