יש מלאכיות אמיתיות

יש שחושבים שחברוּת אמיתיות זה רק לפרק זמן מה, שיש לחברוּת הזו סוף. שחברוּת
טובה זה עניין של זמן, שבכל הזמן הזה את מנצלת את החברוּת ומספרת, מעודדת, מחמיאה
ורבה. הם חושבים שחברוּת היא מוגבלת בזמן וכשרבים זה הסוף- החברוּת נגמרת ואין לזה
המשך. אבל בלב הכל נשאר.

יש לי חברה כזאת. היא מתייחסת לדעתי לחברוּת בזלזול. אני נותנת את כולי בשביל
חברוּת וההצלחה שבחברוּת. היא מאמינה שאין כזה דבר חברות אמיתיות כי פגעו בה, אבל
צריך להבין שיש לכל דבר סיבה. ולטנגו יש שניים. אם צד אחד מנסה לשמור על קשר ולשמור
על חברוּת נפלאה כל כך והצד השני לא כל כך מגיב ואינו שומר על קשר מספיק אז זה לא
אמיתי.

אבל אני לא מאמינה בחברוּת כזאת. חברה זה דבר קסום, שאי אפשר ללמוד. החיים מלמדים
אותך איך להתנהג עם אדם מסוים, ואת בכל זאת למרות כל החסרונות מסכימה להתמודד איתו.
חברה יודעת עליך הכל, ואין דבר אחד שאפשר להסתיר ממנה- כי היא קוראת את זה. וזה כל
כך לא עניין של זמן. יש ריבים, זה טבעי. כי היופי שבחברות זה השוני והדעות השונות,
האופי השונה- כמו שאומרים הפכים נמשכים... היכולת ללמד חברה משהו חדש ולתת מדי פעם
שיעור על החיים, חברוּת, אהבה, הכל פשוט הכל. אבל הכי חשוב והכי יפה זה ההתפייסות.
אם לא משלימים אז כל החברוּת הזו לא היתה אמיתית. רק צביעות וניצול ולפעמים אפילו
רוע. הרגע שבו משלימים זהו רגע שבו פותחים את הקלפים והאמת יוצאת במלואה-כמעט
במלואה. וה"שולם" הוא הדבר המציין שהחברוּת נמשכת, ואף ממשיכה. שאין סוף לחברוּת
טובה, כי זה לא עניין של זמן. זה עניין של כל החיים.