אין בינינו עתיד..למה אלוהים??

מאז שדיברתי אותך בפעם הראשונה הרגשתי שיש בתוכך נשמה מוזרה שבאחד אחר לא הרגשתי אותה...ומאז איתך תמיד רציתי לדבר ועל בעיותי תמיד אהבתי לך לספר.


הרבה פעמים החזרת לי את הנשמה שממני היא נחטפה ומאז שדיברתי איתך החזרת לי תקווה שהייתה לי חסרה והרבה פעמים חיפשתי אותה.


תמיד ניסיתי להסביר לך על אהבתי אליך אבל הרגשתי שאתה לא מבין מה שאני מרגישה כלפיך.


לאהוב אותך לא פחדתי לא מעניין אותי מה יגידו ההורים ואפילו החברים ואני איתך לא אפחד ולא מעניין אותי מה אומרים האנשים..העיקר שאני איתך נשמה תבין אותי בבקשה..ורק אותי אל תעזוב לבד נשמה בלעדיך לא יכולה.


אני יודעת שאין בינינו עתיד ואהבתינו פה תפסיק..


רק אותך אני אהבתי ובגללך אני סבלתי..


נשבעתי שאותך אוהבת עד סוף חיי..


ותמונתיך לא אשכח עד סוף ימיי..


יושבת שעות בחדרי חושבת מה הוא גורלי ומה יהיה באהבה זאת..או מה יהיה בי בלי האהבה הזאת ..


אבל למה?למה אלוהים למה? תמיד צריך לסבול ולבכות למה??


אלוהים אין לי עוד תקוות נמאס לי פשוט לחיות כנראה לי שנולדתי בשביל לסבול ולבכות..אז עדיף לי למות...!!!