נסיך שלי...אהוב.. מה שאף פעם לא תדע...

כמה שאני אוהבת אותך..

אוהבת כל כך, תמיד אהבתי..

כבר שנתיים וחצי.. אתה קולט?! זה נראה לי כמו נצח..אבל אתה.. איך תקלוט? כמה שקופה
הייתי ואתה עדיין לא מבין.. ואני.. אני לא יכולה לבוא אליך ולהתוודות.. אם המצב
ביננו היה יותר טוב, הינו יותר קרובים.. אפילו ידידים

אז.. אז לא הייתה לי שום בעיה.. אבל כשאנחנו ככה.. רחוקים, וכל מה שניסיתי לעשות
כדי להתקרב אליך לא עזר.. ככה במצב הזה מתוק שלי אני לא יכולה..

אני מפחדת

מפחדת ממה שיקרה.. מהתוצאות.. והרי כולם אומרים לי, אם לא תנסי לא תדעי,

הוא כן אוהב..אנחנו מניחים כך לפחות.. עם כל המבטים האלה שלו.. מביט עליך כאילו אף
אחד מסביבו לא יראה,לא ישים לב

ואתה.. עם המבטים שלך..מבלבל כל כך, מטביע בי עוד ועוד תקוות, רצונות, אמונה

אני מאמינה עכשיו שאתה כן אוהב אותי

ההתנהגות שלך מסגירה אותך

אבל עדיין.. אני לא יכולה להיות בטוחה

וגם אם כן.. אני לא אוכל לדעת את האמת..

כי שוב.. אין לי דרך

ולמרות שאני רוצה

רוצה מאוד

הכי בעולם

אני לא יכולה

אוף כמה שאני רוצה אותך

להיות איתך

שלך

בשבילך

להגיד לך אני אוהבת אותך

לחרוט את השם שלך שוב על היד.. והפעם לא להסתיר את זה

לא להכחיש

לא לחפש תשובות

לא להמתין כל יום בציפיה שיעבור כבר רק כדי לראות אותך שוב

ואפילו לא לגעת בך, לא לדבר איתך..

רק לראות אותך, לשמוע, אפילו רק להסתכל על הדברים שאתה מסתכל

לגעת בשולחן שלך ולדעת.. אני בלב תמיד יהיה שלך, גם אם אתה לא יודע

אז נסיך שלי תזכור.. אני תמיד יהיה פה בשבילך

תמיד



אוהבת ותמיד אוהב...