למרות כל הכאב..פרק א'

אוקי אנשים, אני מתחילה סיפור חדש, הוא לא אמיתי, זה משהו שהתחלתי לכתוב מזמן
והיום מצאתי את זה ואני ממשיכה את זה..אז תהנו ואל תשכחו להגיד..



"שמעי, מה אנחנו מתכננות לחופש?" שאלה אותי לוסי ביום האחרון של סוף שנה כשישבנו
בחצר בית הספר, בספסל הקבוע שלנו, בפעם האחרונה השנה.

"אממ.." עניתי "אין לי מושג אבל אני מתכננת לנצל את החופש הזה ו-ב-ג-ד-ו-ל"

כך המשכנו לפטפט על כל מה שאנחנו מתכננות לחופש עד שנישנע הצילצול, הצילצול האחרון,
הצילצול הגואל.

"זהו, אני לא מאמינה, ניגמרו הלימודים, זהו, יותר אני לא אראה את ניק" אמרתי בשמחה
ובעצב יחד לחברותיי. ניקול יללה גם היא על ניק. "אני לא אראה אותו יותר, מה אני
יעשה חופש שלם בלעדיו, חודשיים וחצי" (כן, כמו שהבנתם אני וניקול אוהבות את אותו
אחד). לינזדי שנימאס לה כבר שאנחנו כל הזמן בוכות אמרה בכעס ושמחה יחד "אוי בנות
באמת, תוכלו לנסוע אליו בחופש, תוכלו לדבר איתו בטלפון, אל תדאגו ותתחילו להרגע"
כאילו שזה כ"כ קל" עניתי לה, מתקדמת קצת לפני הבנות. הלכתי וחשבתי לעצמי, אני וניק
ידידים טובים, יכול להיות באמת שאני אוכל לפגוש אותו בחופש..המשכתי ללכת ופתאום
שמעתי קול מוכר קורא לי: "שרלין" הסתובבתי וראיתי, איך לא, את ניק "שרלין, את הולכת
ככה בלי להפרד, בלי כלום?" הוא שאל אותי, התקרבתי אליו עם חיוך על הפנים. "אני אראה
אותך בחופש?" הוא שאל אותי. עשיתי כזה פרצוף שאני חושבת שהוא לא ישכח לעולם. "למה
את עושה פרצוף כזה?" הוא שאל אותי ישר אחרי שראה את ההבעה שלי "אהה..סתם" הססתי
"אני חושבת שכן תראה אותי בחופש, לפחות ננסה".

הוא חייך ואמר לי: "אל תתפלאי אם אני יתקשר אליך בחופש, כדי שנוכל להפגש" באותו רגע
ראיתי את לוסי, ניקול ולינזדי מתקרבות. "סבבה" אמרתי לו במהירות "אני חייבת לזוז,
מחכים לי" הבאתי לו נשיקה מהירה והלכתי.

התקרבתי לעבר הבנות, "ראינו אותך מפטפטת עם ניק, מה הוא אמר לך?" שאלה אותי לוסי עם
חיוך ערמומי. "אני יספר לך אחר כך, ההורים שלי כבר באו לקחת אותי" אמרתי ורצתי לעבר
המכונית של הוריי שאני חושבת שלא ראיתי אותך בערך שבועיים.

הגעתי הביתה, לצערי הרב, תמיד שנאתי את הבית הזה ואת כל האחים הקטנים שלי, חבל שאין
לי אחים גדולים, אני שונאת את זה!

נכנסתי בשקט לחדרי והדלקתי את המוסיקה, התחלתי לחשוב, כן איך לא עם על ניק,למה הוא
שאל אותי עם ניפגש? האם הוא מרגיש כלפיי משהו? מחשבותיי ניקטעו כשנישנע קול אימא
"שרלין, טלפון", "באה" עניתי, כיביתי את המוסיקה וניגשתי לטלפון....



+++++++++++++++++



המשך יבוא : )

נהנתם? תגיבו לא נהנתם? גם תגיבו! חח