אני לא מאמינה

אני לא מאמינה שלא הצלחתי להסתכל לך עמוק בתוך העיניים. אני לא מאמינה שהתנהגתי כמו ילדה קטנה, כמו תינוקת. אני לא מאמינה שאחרי כל כך הרבה זמן באת אלי וישבת איתי. לא מאמינה שלא ניצלתי את המצב, שלא הצלחתי לכשף אותך כמו פעם. פעם זה היית אתה שלא יכולת להסתכל לי בעיניים, שהתנהג כמו תינוק ורדף אותי- היית מטורף עליי. אוף צובטת לי בלב המחשבה שעכשו אתה איתה ואני יודעת שאתה כן חושב עלי אפילו אם לא כמו פעם בטוח שטיפ טיפה אני עולה לך במחשבה...עובדה שאתמול למרות כל הגשם למרות כל העייפות העדפת לבוא. בטח רצית לראות אותי מה השתנה בי מה עבר עלי...נשמתי נוכחת לדעת שנשארתי אותה ילדה קטנה ומתוקה שלא יכולה להביט לך בעיניים, שפעימות לבה גברו ככל שהסתכלת לעברה, ככל שדיברת אליה. עשית לי את זה ועכשו אני אוכלת את הלב כי אני יודעת שהמשכת הלאה ובאמת שכחת אותי ואתה כבר לא אוהב אותי יותר...כמה שזה כואב אני אהיה חייבת להשלים עם זה שאתה ואני לעולם לא נהיה יחד שוב. הלוואי והייתי יכולה להאבק עלייך אבל אני לא אעשה זאת רק בגלל שאני יודעת שאם אתה איתה אתה חייב לאהוב אותה ושבטוח טוב לך איתה בגלל זה אני לא אעשה כלום וישב בצד כמו ילדה בוגרת. אני חושבת על המשפט הזה שכולם אומרים "אם טוב לך אז טוב גם לי" אבל לא טוב לי שטוב לך איתה, אני אולי אגואיסטית אבל אין מה לעשות ככה אני מרגישה. אהובי אני לא אתערב וכנראה שאם באמת נועדנו להיות ביחד אתה תבחין בכך ותעזוב אותה כבר, אני כבר לא יודעת מה לחשוב אתמול לא הצלחתי לדעת מה אתה מרגיש ומה אתה חושב הצלחת להסתיר את זה היטב בין אם זה לטובה ובין אם זה לרעה. אז נשמתי אני מעכשו אנתק כל קשר אפשרי בתקווה שתבין שאני לא יכולה להיות קרובה אפילו טיפה (כמו שאנחנו) למישהו שאני אוהבת כמוך...זה הורס אותי. עכשו רק אני מבינה את המשמעות של הקירבה הזאת פעם לפני שנה אתה אמרת לי את זה וחשבתי שזה מגוחך, שאתה רק רוצה להיפטר ממני. אני לא מאמינה שרק היום הבנתי הכל