האמת

את האמת לא חשבתי שאחרי כל כך הרבה זמן תשפיע עליי ככה...זאת אומרת ידעתי שתמיד תהיה מיוחד בשבילי אבל לא חשבתי שיצבוט לי בלב כשאראה אותך... אחרי שנה וחצי בערך שלא ראיתי אותך, כל הזמן הזה יש לך חברה חדשה, בקושי דיברנו פה ושם באייסיקיו. אבל בחודש האחרון כל שבת שאתה חוזר מהבסיס יוצא לנו לדבר המון באייסי ואני לא אשקר זה עושה לי משהו, מזכיר לי את הימים ההם שבילינו כל כך. היום באת אלי לא העליתי בדעתי אפילו שתוכל להשתנות ככה, נהיית גבר, גדלת, התבגרת, עברת דברים. היה לי כל כך מוזר לשבת איתך.. הרגשתי כמו ילדה קטנה ובאמת התנהגתי ככה כמו איזה סתומה אני לא מבינה את עצמי ואתה, אתה יודע שאני לא כזאת באמת פשוט ההורמונים השתוללו. בקיצור היום אני יודעת בוודאות שאתה כבר לא אוהב אותי כמו פעם, פעם לא יכולת להסתכל לי בעיניים לחייך אליי כל המבטים שהיית זורק לי...היום, היום כבר לא כמו פעם בקושי שם עליי. ולחשוב שפעם סיבבתי לך את כל החושים רצית אותי רק אני ואתה יודעים עד כמה. אולי זה בגלל התקופה הזאת של הבדידות או אולי זה בגלל שאתה באמת האחד שלי שאני תמיד אהבתי ואוהב אבל מה שבטוח הגלגל תמיד מסתובב