זאת בטח לא אהבה...

הסיפור שלי מתחיל ככה..

לפני יותר מחצי שנה הכרתי מישהו דרך הצ'ט, סתם רציתי לדבר קצת ניכנסתי ולהפתעתי
מצאתי מישהו נחמד כזה שכייף לדבר איתו.. הזמן רץ והוא אמר שצריך ללכת אז ביקשתי
ממנו תאי סי שלו והוא הביא לי.. ואז התחלנו להתכתב והכל היה אחלה ונחמד הוא היה
אומר לי את רוצה שאני אתאהב בך תגידי לי?! ואני לא יכולתי להגיד לו שכןןן כי לא היה
נוח וזה חח אחרי זמן בוא נגיד ככה התאהבנו ווירטואלית שכזה חח והכל הלך נחמד רצינו
להיפגש והכל הוא היה אומר לי כאלו מילים מתוקות ואני לו וכמו תמיד משהו חייב לההרס-

עד שהתחלנו לריב והוא זה שהתחיל, בגלל כל מיני שטויות ולא ניפגשנו בגלל זה הוא שיקר
לי והמציא כל מיני דברים על עצמו ואחר כך היה אומר לי שזה שקר ואני ניפגעתי ממנו כי
רציתי איתו באותו הזמן קשר..

(לפניו הייתה לי אותו הדבר גם טעות עם מישהו מהאי סי רק שהפעם חברה שלי התאהבה בו
ואיתו הפסקתי להתכתב בגללה כי רבנו וכל מיני)..

אז אחרי שהמוןן פעמיים דיברתי איתו והוא לא היה מוכן להיפתח אלי התרגזתי ועשיתי הכל
כדי לא לחשוב עליו ואחרי שעבר זמן זה עזר כי ניפגעתי ממנו וכל מה שהיה לי אליו
עבר.. כי הייתי פגועה ועד לפני כמה זמן הוא כתב לי ואחרי שדיברנו הרבה הוא סיפר לי
שפשוט לא ידע מה לעשות עם האהבה הזאת ושהוא מצטער וכל מיני כאלה..

ואני עכשיו כזאת לא יודעת מה קורה לי לא בא לי בכלל עליו הוא רחוק גר ואני מבינה
שככה או ככה לא יצא מזה כלום כי גם אם ניפגש יהיה קשה לנו בגלל המרחק וכל אחד יכול
לחשוד בשני וכל מיני כאלה ושוב יהיו ריבים ושוב אני אהיה עצובה ואני לא רוצה את
זה..

ומה שלמדתי מכל זה שמשהו באמת טוב טוב לא יוצא מקשר וירטואלי וכנ''ל גם מקשר
רחוק!!!

הוא רוצה עכשיו להשתנות ועכשיו אני קצת מאמינה לו אבל לא בוטחת כי הרבה פעמיים קרה
שבטחתי בו מחדש אבל התאכזבתי!

הוא אומר לי מה שבטוח הוא שאני אהבתי אותך (ככל הניראה יש לו משהו עוד עכשיו אפילו
אלי אבל הוא לא רוצה לומר לי בדיוק כי הוא מרגיש שאני אדישה כזאת אליו) הוא ראה
תמונה שלי ואני לא ראיתי אותו אבל הבנתי שלא חסר לו בנות וכאלה..

קיצר אני לא יודעת כבר כלום אבל מה שבטוח כבר אין לי אליו רגשות כמו שהיו לי וזה
מוזר! כניראה שלא אהבתי אותו באמת.. כי הוא פגע בי וזה עבר לי כי הייתי מלא עצובה
בגללווווו מלא!

ועכשיו שיש לי הזדמנות שכזאת לנסות איתו אם הוא השתנה אני לא אנצל אותה ..יכול
להיות שאני פראיירית ויכול להיות שלא כי אני לא רוצה להיות איתו אם אני לא אוהבת
אותו נורא ובאמת ולא סתם!



לפעמיים אני חושבת שלמה חבר בגיל הזה בכל זאת אתם תהיו ביחד והכל יכול להיות יפה
ומושלם ואחרי זמן ככה או ככה ניפרדים ואז יש את העצב הזה והכל נהרס והדמעות והכאב..

בכל זאת כל מי שיוצא איתך בגיל הזה רוצה רק להנות קצת ולא עד כדי כך משהו רציני
רציני..

וגם קשה למצוא מישהו באמת טוב..הבנים של היום הרוב רוצים רק דבר אחד מבחורה.



~כמה שהחברות ארוכה יותר ככה גם הפרידה פוגעת יותר ויותר~



טוב תגיבו בנותוש מואיות!!!!!!!!