זכיתי לאהוב/מא!ה2ת~2לי~ג2!ל!ת

איך לתאר שנה ויותר במכתב אחד?

ואיך לתאר אהבה אמיתית,טהורה שבאה ממקום כל כך עמוק שנקרא הלב..

איך אפשר לתאר רגש שממלא כל חלק בגוף ותופס כל חלק בחיים שלי?

זה בלתי אפשרי,אבל בכל זאת אני אספר לכם על האהבה שלי,האמיתית...





טוב,כמו בכל סיפור אהבה..מתחילים בהיכרות..ההיכרות שלנו כל כך לא משמעותית..אבל בכל
זאת היא הרי זו שהולידה את האהבה שלנו..

הפעם הראשונה ששמעתי את השם שלך היה כשהיית חבר של שני,הילדה שהיתה החברה הכי טובה
שלי באותה תקופה והתנשקה עם החבר שהיה לי(לא אתה כמובן)

באותה תקופה היא נכנסה אליי לאייסיקיו דרך האייסיקיו שלך והתחילה לבקש ממני
סליחה..אבל זה לא חשוב כרגע..

את האייסיקיו שלך לא מחקתי..וגם אתה כנראה לא מחקת את שלי..

אני לא יודעת אם שנאתי אותך כי היית קשור אליה,שאותה שנאתי כל כך..אבל לא חיבבתי
אותך זה בטוח..

יום אחד צרבתי דיסק וכתבתי באוואי שלי שלא יפריעו לי..אבל בכל זאת שלחת לי
הודעה..ובדרך כלל אני לא עונה כשאני צורבת..אין לי מושג למה עניתי לך..

בשיחה הזו לא היה משהו שקשור אלינו..רצית לדעת את הסיפור שלי עם שני..ואחרי שסיפרתי
לך הכל הצדקת אותי..והיית בצד שלי למרות שאותה אתה מכיר כבר הרבה זמן..

מאז השיחה הזאת לא המשכנו לדבר..

ואז נגמר החופש הגדול,והגעתי לבית ספר שלך..(חשוב לציין-לפני זה למדתי בבית ספר
אחר..ועברתי עם עוד 4 חברות לבית ספר החדש -שבו הוא לומד)

אני זוכרת את היום הראשון של בית ספר..ישבתי בשולחן בסוף עם אחת מהחברות שעברו
איתי..ואתה ישבת עם חבר שלך בשולחן לידי..לא ידעתי בכלל מי אתה..וגם אתה לא ידעת מי
אני (נראה לי)

אני זוכרת שהמורה הקריאה את השם שלך..ישר חיפשתי אותך כדי לדעת מי אתה..זה לא הכי
עניין אותי..אבל כאילו זה סיקרן אותי לדעת מי אתה..

אני זוכרת שבפעם הראשונה שראיתי אותך..לא התלהבתי בכלל..אפילו לא אהבתי את היופי
שלך..

באותו יום..שלחת לי הודעה לאייסיקיו...כאילו בטעותת..ואז אמרת לי "לא לך"..ואח"כ
סתם שאלת "מה קורה?", "מה חדש?" וכאלה..כמה שאתה שקוף חח

התחלנו להתקרב בבית ספר בתור ידידים..היינו כל הזמן יושבים יחד בשיעורים,בכל
הטיולים הלכנו ביחד והצחקנו אחד את השני..נקשרנו מהר מאוד אחד לשני.

המצאנו שמות אחד לשני..לא היינו מפסיקים לצחוק..ואפילו היית מספר לי סודות שלך ואני
לך את שלי..

באותו זמן אני זוכרת שנדלקתי על כפיר( בכוונה לא אמרתי התאהבתי-כי אהבה הייתה לי
אחר כך רק איתך!)



אתה -אף פעם לא עניינת אותי בתור משהו שיותר מידיד..בחיים לא ראיתי אותך יותר
מידיד..

אני זוכרת ש-2 מה-4 חברות שבאו איתי נדלקו עליך..וכל כך שכנעתי את תאיר להיות
איתך..אבל בסוף היא ויתרה לגלית..כנראה שגם אתה רצית את גלית מביניהן..אחרת לא היית
איתה

איך אני זוכרת שחברה שלי אמרה לי "נראה לי שגם את רוצה אותו" ואני נקרעתי מצחוק
ואמרתי כזה "אני???"

ובאמת לא רציתי אותך..רציתי בכלל את כפיר באותו זמן..אבל לא יודעת,יכול להיות שמתחת
להכל..רציתי אותך..ובכלל לא ידעתי!?!?



אתה וגלית נהייתם חברים..לא אהבתי את הרעיון הזה כי שנאתי אותה תמיד,ידעתי שהיא
תפגע בך..כמו שהיא עושה תמיד לכל אחד שהיא איתו..

ולא רציתי שתצא איתה!! רציתי שתהיה עם תאיר..אבל פחדתי להגיד לך,כי פחדתי שלא תאמין
לי ושתחשוב שאני רק רוצה לסכסך..אז שתקתי-והיום אני משלמת על השתיקה הזאת מחיר כבד
מאוד(בהמשך תבינו)

צדקתי.



היא פגעה בך,הרסה אותך,הפכה אותך לבן אדם אחר,הרחיקה אותך מהחברים שלך,מהמשפחה
שלך,מהידידות שלך,ממני,מהכל.

היא היתה קנאית,אפילו אפשר לומר רכושנית,היא היתה מקנאה לך בכל דבר,היא אפילו היתה
חושדת בחברות שלה.

היא היתה מתייחסת אליך בקרירות,ואפילו פעמים רבות לא הייתה מתייחסת אליך..

הייתם רבים כל יום,כמה פעמים ביום.

והיא תמיד אוהבת לעקוץ,לריב,להפוך כל דבר טוב לרע,להיות דכאונית ולהרוס לך את המצב
רוח.

אבל אתה,אהבת אותה..היית עיוור..ולא שמת לב כמה שהיא צבועה,כמה שיש עליה מסכה,כמה
שהיא פוגעת בך,כמה שהיא הורסת אותך!!!

הייתם יחד 4 או 5 חודשים..עד שיום אחד פתחת את העיניים ולמרות האהבה שלך אליה נפרדת
ממנה..



ואז אני זוכרת שזמן מסויים אחרי זה חזרנו עוד פעם להיות ידידים טובים,היינו הולכים
כל יום ביחד לבית,בבית ספר היינו מסתובבים הרבה יחד..

והיה יום אחד שהיינו בתחנה ואמרת לי "אם אני ואת היינו ביחד-היינו יכולים להיות זוג
יפה"..ואני ישר אמרתי לך שתפסיק לשגע אותי ולדבר שטויות..

וכשחזרתי הביתה חזרת על זה שוב באייסיקיו..ואמרת לי שיכולנו להיות זוג יפה..אחרי זה
הלכתי לקנות בגדים ויצא לי כזה קצת לחשוב על זה..

מין הרגשה מוזרה כזאת...כאילו מה אני חושבת עליך בכלל?? אתה רק ידיד טוב שלי..

ואז באותו יום בערב ידיד שילי שאל אותי אם יש ביני לבינך משהו..ואם אני רוצה
אותך..ואח"כ אחרי שעה בערך עוד ידיד שלי שאל אותי אם יש בינינו משהו ואם אני מרגישה
אליך משהו..

ואז ישר שלחתי לך הודעה ושאלתי אותך אם גם אתה חושב שאני מרגישה אליך משהו..!? ואז
אמרת לי "על זה תעני לי את!!" ואני בשיא התמימות שלי..לא הבנתי מה פתאום בכלל
שואלים אותי דבר כזה..

ואמרתי לך שלא,שאתה רק ידיד בשבילי ולא יותר מזה!! ואז אמרת לי "חבל.." ועוד פעם
הזכרת את העובדה שאנחנו מתאימים ויכולנו להיות זוג יפה..

אמרת לי שתמיד,מהרגע שהכרת אותי בבית ספר הייתי בשבילך יותר מידידה..

וזה עשה לי משהו האמת..פתאום התחלתי לחפש אותך בבית ספר,פה ושם לחשוב עליך..

ואז יצא לנו להיות בשבועות בחוף..ובלילה שתית קצת אלכוהול והיית בסטלה כזאת..ושאלת
אותי כל שניה אם אני רוצה לצאת איתך..ואמרת לי שאתה אוהב אותי..אבל כמובן שלא
האמנתי לזה..

אני זוכרת שכבר החלטתי ללכת לישון..ואז נכנסתי לאוהל..הייתי שם לבד..ואז באת
אחריי..ישנת לצידי..ושיחקת לי ביד..כל הלילה ישנו ככה,יד ביד. והיה לי כל כך
כיף,בחיים לא הרגשתי ככה.

אחרי החוף דיברנו באייסיקיו ואמרת לי שהרגשות שלך אליי מתחזקים..ואני אמרתי לך שגם
אני מתחילה לפתח רגשות אליך..אבל אני זוכרת שאמרתי לך שבכל זאת אנחנו לא יכולים
להיות ביחד! כי גלית הייתה חברה שלך לא מזמן..

והיא באה איתי ביחד לבית ספר החדש,וכולם חושבים שהיא חברה טובה שלי,למרות שהיא ממש
לא! אבל לא רציתי לפגוע בה,והאמת שגם עניין אותי מה יחשבו עליי..



יום אחד היינו בעיר,וקנית 7 קוראסונים..ואז כאילו אמרתי לעצמי "כמה הוא אוכל.." חח
כאילו זה היה נראה לי מלא אוכל.. ואז עברנו ליד פלאפל..ואמרתי לך "אם אתה אוכל גם
פלאפל אתה מקבל מה שאתה רוצה"

ואז הוא אמר לי "כן?בטוחה?" ואני הייתי בטוחה שהוא התפוצץ והוא לא יצליח לאכול את
כל זה..בגלל זה הרשיתי לעצמי להתערב איתו..אבל אולי עמוק בפנים רציתי להתערב
איתו..רציתי שיהיה משהו משותף לשנינו..

בקיצור הוא אכל הכל! ואז הגיע הקטע של החלק השני של ההתערבות..החלק שאני
מקיימת..ואחרי הרבה התלבטויות..הוא רצה נשיקה..בהתחלה כולם לחצו עלינו שנתנשק בבית
ספר..אבל אני לא הסכמתי..ואמרתי שבשבילי זה כזה אישי..והוא כיבד את זה..

בקיצור באותו שבוע הייתי אצלו..והתנשקנו...והיה מדהים!

אבל יום למחרת הגיע החלק הרע..שאלתי אותו "מה הלאה?" ואז הוא אמר לי שהוא לא מוכן
עכשיו לקשר רציני..ורק עכשיו הוא יצא מקשר..ובלה בלה...

באותו רגע הוא ניפץ לי כל כך הרבה אשליות..! כן זה מה שזה היה-אשליות..ונפגעתי
ממנו..אבל המשכתי להרגיש אליו..וניסיתי לשכוח..אבל לא ממש..לא באמת..המשכתי בתוכי
להרגיש..ולא כל כך רציתי לשכוח..

והיינו מדברים הרבה..התקרבנו המון..



ואז היה תקופה שידיד שלי התאהב בי..והרגשתי שאני אוהבת אותו..אין לי מושג איך
הרגשתי את זה..וכמעט היינו ביחד..אבל פתאום ביום אחד הבנתי שזה לא באמת אהבה..אלא
כי אולי סתם לחצתי על עצמי שאני אוהבת אותו כי הוא אוהב אותי..

ואחרי כל זה פתאום התחלתי ממש להתאהב במתן(זה שאני אוהבת..שעליו כל הסיפור)

התחלתי אפילו לכתוב עליו שירי אהבה..התחלתי ממש לאהוב אותו..!!!

ואז אני זוכרת שהוא חזר מיבנה אחרי שהוא היה שם בערך שבועיים..והוא שמע עליי ועל
אותו אחד..וכנראה שזה כאב לו..

והיה יום אחד שנפרדנו מתאיר כי היא טסה לחו"ל וביום הזה אני ומתן רבנו הרבה..כאילו
בצחוק..אבל בכל זאת-רבנו..וכשהלכתי לא אמרתי לו שלום..

ובקיצור הוא אמר לחבר הכי טוב שלו שהוא מרגיש אליי משהו ממש חזק ושהוא מוכן לקשר
רציני..חבר שלו דיבר איתי..באותו יום קפצתי מאושר..

הלכתי אליו הביתה..הוא הסביר לי שכשלא אמרתי לו שלום זה כאב לו..ולמרות שהוא ידע
שזה בצחוק זה ממש הכאיב לו ואז הוא אמר לי שבאותו רגע הוא הבין שהוא פשוט לא יודע
מה הוא יעשה בלעדיי..

אני אמרתי לו שאני אוהבת אותו..

התחבקנו הרבה זמן,אח"כ כמובן הגיעה הנשיקה..אח"כ גם ראינו סרט..תוך כדי שהוא מחבק
אותי ומלטף אותי..

לא רציתי שהערב הזה ייגמר..היה לי הכי טוב בעולם..

אחרי הערב הזה לא החלטנו עדיין מה אנחנו..והמשכנו לדבר רגיל כזה..

ואז עבר זמן והייתי אצלו והוא אמר לי שמצד אחד הוא רוצה אותי אבל מצד שני הוא עוד
פעם פוחד להיכנס לקשר רציני..ואני אמרתי לו שייקח לעצמו קצת זמן ויחליט..

ואז יום לפני החזרה ללימודים-כיתה י"א..ישבנו ודיברנו והוא אמר לי שהוא פוחד
מזה..ושאפילו ירדו לו הרגשות..

באותו יום לא הפסקתי לבכות..הדבר היחיד שהרגשתי היה אכזבה!! אבל הכי הורג אותי שלא
ויתרתי אחרי כל זה..אמרתי לעצמי שאני חייבת להילחם עליו והוא חייב להיות שלי..



בימים הראשונים של כיתה י"א הייתי מתעלמת ממך..וזה כאב לך כל כך..! אמרת לי את
זה..אבל אפילו לא היית צריך להגיד-ראיתי את זה בעיניים שלך..תמיד ראיתי הכל בעיניים
שלך.!

אני זוכרת שלא עבר זמן רב..וכבר ראיתי אותך עם מישהי..לא עשיתם משהו..אבל ידעתי שיש
ביניכם משהו..ובאמת היה..אבל גם לה לא היית מוכן לתת מחוייבות..





אח"כ חזרנו להיות שוב ידידים..אבל תמיד היינו עוקצים אחד את השני..והיינו רבים הרבה
בצחוק..תמיד היית מתחנף אליי אחרי כל מריבה..חח

הייתי אומרת לך שאני שונאת אותך..ובכל הזדמנות הייתי מנסה איכשהו לעצבן אותך ולרדת
עליך..

עבר זמן והיתה לך חברה..כל כך כאב לי שהחלטת להעניק לה מחוייבות!! וכאב לי שאתה
איתה..והכי הרבה שאפילו לא אהבת אותה!

נפרדת ממנה אחרי 3 שבועות..ולא אהבת אותה אף פעם..והיא התאהבה בך...

חזרנו להיות יותר קרובים..התחלנו פתאום לשבת אחד ליד השני בשיעורים..לצחוק
המון..היינו עושים צחוקים בכל שיעור..כל המורים היו צועקים עלינו..

כל יום היינו חוזרים לבית מאושרים..וכשהייתי שואלת אותך "מה קורה?" היית אומר לי
"מעולה"..והייתי כל כך שמחה לשמוע את זה..כי תמיד רציתי שתהיה מאושר..! תמיד
תמיד..!

התחלנו להתקרב ממש..היינו כל היום ביחד,בבית ספר,בשיעורים,בהפסקות,היינו הולכים
לשוק ביחד,היינו הולכים לחנויות בגדים,היינו מסתובבים וקונים גלידה ביחד..

היינו מדברים שעות בטלפון..שעות באייסיקיו..

באותה תקופה היו הרבה מבחנים ובגרויות..והיינו לומדים יחד..למרות שלא היינו מצליחים
ממש ללמוד..תמיד היינו צוחקים ומדברים על כל מיני שטויות..

אבל האמת היא גם שפשוט לא הייתי מצליחה להתרכז כשהייתי איתך.!

יום אחד,היית אצלי..למדנו לתאוריה..ואז אני זוכרת שהחלטנו לקחת מנוחה..שמת את הראש
על הכרית..ואני נכנסתי קצת יותר לתוך השמיכה..שיחקת לי ביד..אח"כ התחלת לשחק לי
בשיער..וליטפנו אחד את השני..היה כל כך הרבה חום בחדר..ואז הגיע הקטע שהתקרבנו אחד
אל השני..

וכמעט התנשקנו..אבל אז ראיתי שאתה פוחד ממשהו..שאלתי אותך ממה אתה פוחד..ואמרת לי
שאתה פוחד שנצטער על זה..(כי בפעם הקודמת התרחקתי ממך מאוד..)

אמרתי לך "חפיף חיים פעם אחת"-אין לי מושג איך זה יצא לי מהפה..אולי בגלל שכל כך
רציתי כבר לנשק אותך..

ואז התנשקנו..זה היה כל כך מדהים..שנינו בכינו..והתחבקנו המון..

ומאותו יום כל פעם שהייתי באה אליך או שהיית בא אליי היינו ביחד..

אבל לא הגדרנו את עצמנו..ואף אחד חוץ מאיתנו לא ידע מה קורה בינינו..

התפתח בינינו משהו מאוד עמוק..הרגשות שלנו התגברו..אני זוכרת שהכרתי מישהו
חדש..ורציתי להמשיך הלאה..

באותו יום כמה שבכינו..

באותו שבוע אמרת לי שאתה אוהב אותי..

עברנו כל כך הרבה רגעים מדהימים ביחד..!! אני בחיים לא אשכח אותם..

ב-1 לאפריל..קצת אחרי שחזרנו מהגדנ"ע..קמתי בצהריים..והחלטתי לעבוד עליך..שלחתי לך
הודעה שנמאס לי שאנחנו ככה ואני מרגישה שאנחנו כאילו יזיזים..

אחרי ששלחתי לך את ההודעה הזאת..התחלתי לחשוב על הכל..ושמתי לב שבאמת זה מפריע לי..

ואז דיברת איתי ואמרת לי שכל כך כואב לך..ואמרתי לך שאני רוצה שנשאיר את זה לערב..



בערב נפגשנו..בגן שעשועים..לא ידענו בכלל מה איתנו..לא החלטנו כלום..רק
התחבקנו..ואז התחיל לרדת גשם..התחלנו ללכת מהר לכיוון הבית שלי..ובדרך התחלנו לרוץ
כמו משוגעים בגשם ולצחוק..והתחבקנו והתנשקנו..

כשהגענו לכניסה של הבית שלי אמרת לי "כיף לי,פשוט כיף לי איתך. בחיים לא נהניתי
מגשם."

הורדתי נעליים..אמרתי לך שתחכה לי קצת ואני ייכנס להביא לך כובע וצעיף כדי שלא
תתקרר כשתלך לבית שלך..כשחזרתי..שמתי לך ת'כובע ות'צעיף..ואז אמרת לי "סיון?"

עניתי לך..ואז אמרת לי "אני אוהב אותך,ורוצה להיות איתך.."

באותו רגע פתאום התחרטתי..אמרתי לך שאני לא יודעת..אני פוחדת מהתגובה של כולם בבית
ספר..כי הם רגילים שאנחנו ידידים אז מה פתאום נבוא להם כזה ביחד..

איזה תגובה מטומטמת הייתה לי..איך יכולתי לחשוב בכלל על לוותר על האהבה האמיתית
שלי!!!

כיבדת את ההחלטה שלי..והלכת..יצאת מהשער של הבית שלי..ירד גשם חזק..המשכת
ללכת..הגעת כבר לבית השלישי של השכנים..ותוך כדי שאתה הולך אני חושבת לעצמי "סיון
מה את עושה? איך את מוותרת עליו ככה? מה אכפת לך בכלל מה יגידו אחרים?"

ואז התחלתי לקרוא לו והוא לא שמע אותי..וצעקתי לו..והוא בכל זאת לא שמע
אותי..התחלתי לרוץ אחריו(הייתי עם גרביים-בלי נעליים) וצעקתי את השם שלו..ואז פתאום
הוא הסתובב..והתחיל לרוץ אליי והתחבקנו ככה באמצע הכביש מתחת לגשם..שנינו רטובים
ממים

והוא אמר לי "למה חזרת?" אז אמרתי לו "כי אני אוהבת אותך ולא אכפת לי מאף אחר אחר
חוץ ממך"

הוא חייך..ואז פתאום הוא שם לב שאני יחפה..

אז הוא אמר לי "איך יצאת ככה? את יחפה..וואי את מטורפת!!"..אז אמרתי לו
"כן,עליך!"..ואז עמדתי כזה על הרגליים שלו..חח

והתחבקנו כל כך חזק..לא היה מאושר ממני בעולם..והוא אמר לי שעכשיו הוא שלי..רק
שלי!!!

היינו חברים במשך חודש..10 חודשים חיכיתי לחודש הזה! כמה רגעים יפים עברנו בחודש
הזה...



תמיד ידעתי שיש לו משהו אליי שאין לו לאף אחת אחרת,כל אחד אחר היה חושב שאני
מטומטמת..אפילו שהיתה לו חברה הייתי רואה בעיניים שלו שיש לו רגש אליי..בגלל זה
בחיים לא ויתרתי! תמיד המשכתי להילחם..

אבל בסופו של דבר נפרדנו..ניחשתם כבר למה,נכון? עוד פעם הקטע של המחוייבות..

אתם זוכרים את הטעות שלי ששתקתי ולא הזהרתי אותו מגלית? אז היא נכנסת פה..מאז גלית
הוא תמיד פחד ממחוייבות..הוא פחד מזה פחד מוות..

למרות שהוא ידע שאני לא כמוה,ושאני לא קנאית,והוא אמר לי שזה לא אני שאשמה זה פשוט
הוא..תמיד שנאתי אותה..עכשיו אני שונאת אותה יותר! כי בגללה אני לא יכולה להיות עם
האהבה הכי גדולה שלי..!

אז נפרדנו בגלל שהוא לא מוכן למחוייבות..

למרות שהפעם הוא אוהב אותי!!! וואי כמה שבכינו כשנפרדנו..זה הרג אותי לראות אותו
בוכה ולדעת שהוא אוהב אותי..אבל בכל זאת לא להיות איתו..

ביום של הפרידה שלנו הבטחתי לו שאני לא אבכה יותר,ושלא נתרחק לעולם..!

אחרי שנפרדנו,השלמתי עם זה..ואפילו בהתחלה הייתי צוחקת ושמחה והכל..אבל אחרי כמה
ימים נשברתי..ובכיתי..המוןן..בלי סוף.!





זמן עבר..ומישהו שהוא ידיד שלי כבר הרבה זמן התאהב בי..והיה קטע שהתנשקנו..באותו
יום לא הפסקתי לבכות..הרגשתי כאילו אני בוגדת במתן..

ואחרי זה רק התאהבתי במתן יותר..!!!





עבר חודש מאז הפרידה שלנו והרגשתי שאני לא יכולה יותר..נשברתי..אמרתי למתן שאני
עדיין אוהבת אותו..ושאני מתגעגעת אליו..

הייתי אצלו..הוא אמר לי שהוא אוהב אותי..מהמבט שלו ידעתי שזה נכון..התנשקנו
והתחבקנו כרגיל..

ואחרי זה סתם היינו מדברים באייסיקיו..והחלטנו שנחזור להיות קרובים..כי קשה לנו
להיות רחוקים אחד מהשני..(הוא לא התכוון להתנשק והכל..אבל ידעתי שזה יהיה בסופו של
דבר)

עוד לא הספקנו לחזור להיות קרובים..

היה קטע שהייתי ממש נפגעת ממנו..כי אני תמיד הייתי מתחשבת בו..לא הייתי כותבת על
בנים באוואי,לא הייתי מסתובבת עם בנים לידו,בקיצור כמה שפחות לקנאות אותו כדי שלא
יכאב לו..

אבל הוא היה מקנא אותי..וזה כאב לי..והרגשתי שהוא לא מתחשב באיך שאני מרגישה..כי
הוא יודע שזה מכאיב לי..!

ואז יום אחד החלטתי שלמרות כל ההבטחות שבחיים לא נתרחק..אני לא מסוגלת לחיות קרוב
אליו..כי זה רק פוגע בי.. אמרתי לו שאני רוצה שנתנתק סופית..ורק שנראה אחד את השני
נגיד שלום וזהו..

הוא כיבד את ההחלטה שלי..וואי כמה שזה כאב לו..הוא אפילו בכה..

אחרי כל זה ציפיתי שהוא יחזור אליי..שזה יכאב לו..שהוא יבין שהוא לא יכול לחיות
בלעדיי,שזה יעשה משהו והוא יחזור אליי..(לא עשיתי את זה בשביל שהוא יחזור אבל בכל
זאת ציפיתי אחרי זה שהוא יחזור)



כתבתי לו מכתב באתר..(באתר הזה) והוא הגיע למכתב הזה וקרא אותו..במכתב נתתי לנו
תאריך..שבו אני אומרת שאם עד התאריך הזה לא יקרה כלום אני שוכחת ממנו לגמרי והפעם
בכל הכוח..

ואז הוא שאל אותי "מה התאריך?" עניתי לו.."ה-10/07"

התאריך הזה זה יום ראשון הקרוב בו אני נוסעת לאילת..ואני רוצה לנסוע נקייה,בלי
לחשוב עליו..אני רוצה להנות..!

כרגע יום שישי..נותרו עוד יומיים עד לתאריך המיועד..

אני אוהבת אותו ואני מצפה שהוא יגיע בתאריך הזה..

אבל אם הוא לא יגיע אני לא אמשיך כבר להילחם,אני אשכח אותו בכל הכוח..אני אמשיך
הלאה בחיי..ואמחק אותו מהחיים שלי..





זוכרים את אותו אחד שהתנשקנו אחרי הפרידה שלי ממתן? התחלתי להתגעגע אליו בזמן
האחרון וממש לרצות לראות אותו..דיברתי איתו,ואמרתי לו שאני רוצה שנדבר אחרי שאני
אחזור מאילת..

אם לא יקרה כלום עם מתן הייתי רוצה לנסות להתאהב בו..

פגשתי מוכרת בחנות תכשיטים השבוע שאמרה לי שאלוהים העניק לנו מתנה-והיא זכות
הבחירה..ואני יכולה לבחור בחיים טובים,עם בנאדם טוב,שיעריך אותי ויאהב אותי..

היא כל כך צודקת..וזה מה שאני יעשה אם מתן לא יגיע בתאריך המיועד..אני אנסה לחיות
הכי טוב שיש,אני לא אבכה עליו יותר,אני פשוט אמשיך את חיי ואנסה בכל כוחי להיות
מאושרת..

אולי אני אשכח אותו..אבל באיזשהו מקום בלב שלי הוא תמיד יישאר,תמיד יישאר ניצוץ
האהבה שלי אליו..ואני לא אשכח בחיים את הרגעים המדהימים שחלקנו ביחד,את כל האושר
שהוא הכניס לחיי..





ראיתי פה שאנשים עושים סיפור בהמשכים...אז ההמשך שלי יהיה כשאני אחזור מאילת..אני
אספר מה קרה..אם מתן חזר..או לא..