אהוב שלי...

אני לא יודעת אם אי פעם אתה תקרא את המכתב הזה...


אין לי מושג!!!


מעבר לכך..אני לא כותבת במטרה הזאת..אני כותבת כדי לפרוק הכל...


אני חלשה ואין לי כוח בידיים..אני לא הייתי היום על המחשב...כי אין לי כוחות להקליד...וגם לא התכתבתי עם חברות בפלאפון...הידיים שלי חלשות...אבל אני לא מוותרת ואני יושבת פה...בחדר הקטן והשקט שלי..וכותבת...לא בשביל מישהו....לא בשביל משהו...אולי רק בשביל עצמי....


אתה יודע למה ידיי חלשות? נכון...בגלל הגלולות...אחת תופעות הלוואי שלהן זה חולשה..וגם אתמול בלילה אחרי שהתקשרת מאיטליה..יצאה לי פריחה בגוף...


ואתה יודע למה אני נוטלת אותן נכון? נכון שאתה יודע? להזכיר לך?


טוב....זה בשבילך..גם בשבילי..אבל בשבילך..בשביל שנינו בעצם כי אני זאת שיזמתי את זה מהתחלה...


חיים שלי מה אני מבקשת? מתנות ביקשתי??? לא...זה אתה שתמיד אוהב להביא לי...ביקשתי שתוציא אותי כל יום לבלות?? ממש לא...אנחנו יוצאים שיוצא לנו ושיש חשק...ביקשתי רק שתי דברים...ביקשתי שתהיה שלי..שתהיה נאמן...ביקשתי שלא תלך עם אחרות..שתהיה רק שלי..אני מקווה שאתה עומד בזה...ביקשתי גם שתשקיע יותר..שתראה יותר איכפתיות כלפי הקשר הזה....שתיזום שיחות שתבוא אליי בהפתעה בלי שאני אקרא לך...שתגיד לי באמצע היום בלי שום קשר לכלום...נועה אני אוהב אותך!..אמרת לי את זה כבר...שאתה אוהב אותי..ואין לי ספק בכך...אבל תגיד שוב מאמי..תגיד כמה שיותר..אני צריכה את זה!!!


אתה עכשיו קצת רחוק ממני...קצת הרבה אפשר להגיד....וכשתחזור יהיה שינוי...אני בטוחה בזה...


 


 


שלך..לנצח..


נועה