הילד ששינה את חיי פרק י

החלטתי ללכת אליו ולדבר איתו..הלכתי אליו לכיתה צעקתי לו אלעדד בוא
רגע החוצה...הוא הסתכל עליי ואמר לי את אחד הדברים הכי כואבים ששמעתי ממנו...

"עם נותנות אני לא יוצא החוצה מצטער חמודל'ה "...

אני באותה שנייה פשוט הייתי המומה...

הוא קרא לי נותנת? אמרתי לעצמי...אין בעיה הוא ישלם על זה..

.פשוט עזבתי את המקום הלכתי לשירותים ופשוט התחלתי לבכות ואז נכנסו כל החברות שלי
ונבהלו:"לירזי מאמי מה קורה לך למה את ככה?

אני: "באתי לאלעד כדי שנבהיר את הכל אמרתי לו שייצא והוא פשוט

בייש אותי מול כולם הוא אמר לי אני לא יוצא עם נותנות החוצה....

הם: וואי חכי עכשיו אנחנו הולכות וקורעות אותו...הוא העלה ת'פוזה שלו יותר מדיי
המניאק הזה...הוא לא שווה ת'דמעות שלך מאמי עזבי אותו שכחי ממנו...ואני רק אמרתי
להם שאני לא יכולה יותר לשכוח ממנו ושאין לי חיים בלעדיו...הם עודדו אותי קצת ואז
נכנסנו לשיעור...היום עבר כרגיל...עוד יום עצוב........

וכמו כל יום רגיל חזרתי מבצפר נכנסתי אכלתי...

אמרתי שלום לכולם עליתי חדר ואחי חיכה לי בחדר....

אמרתי לו מה נשמע והכל...הוא אמר לי שיובל ממש רוצה אותי...

שהוא לא מוכן לוותר עליי...

ושהוא רוצה שייצא משהו ביני לבינו...

אמרתי לירין שאני לא יודעת כי אני עדיין במשבר עם אלעד...

הוא הבין אותי ואמר לי שהוא יגיד ליובל שיחכה עם זה קצת ואז היה לי טלפון זה היה
מספר חסוי דיברתי וזה היה אלעד..

.הוא אמר לי סליחה על מה שהוא אמר היום ושזה היה רק מעצבים...

אמרתי לו שאני לא סולחת לו וניתקתי איך בכלל יש לו את החוצפה הזאת להתקשר אליי
ולהגיד לי סליחה כאילו כלום לא קרה...זה עוד יותר עיצבן אותי! ..

.הוא ניסה להתקשר מלא פעמים ולא עניתי..

.אז הוא שלח לי הודעה שהוא רוצה שניפגש ונבהיר את העניינים לא עניתי לו ופשוט
נכנסתי למיטה לישון...רציתי לשכוח מהכל...

כאילו כלום לא קרה...אבל זה לא כזה הלך..

.עבר עוד שבוע של ניסיונות של אלעד להשלים...

עד שהוא נשבר הוא ראה שזה לא מצליח לו..

.הוא היה מתקשר שולח פרחים ממתקים,מכתבי אהבה אבל עליי זה כבר לא פעל ואמרתי שאין
יותר מצב שאני סולחת לו.....

ועוד שבוע עבר...שבועיים של געגועים...שבועיים שנראו כמו
נצח....

.למה? בגלל שלא הייתה לי אהבה בשבועיים האלה...

היה לי עידוד של חברות הייתי יוצאת מבלה...אפילו עם יובל...

אבל אין זה לא הסיח את דעתי..זה היה ביום שישי בערב הייתה לנו מסיבה..

.חברות שלי ניסו לשכנע אותי לבוא אבל אמרתי להם שאני עוד יחשוב על זה

כי אין לי ממש מצב רוח... י...ואז יובל התקשר אליי:

יובל: לירזי ממי מה אתך יפה שלי?



אני: פחות או יותר מותק...ממשיכים בחיים מה אתך?



יובל: איתי הכל סבבה...תגידי בא לך לקפוץ למסיבה היום עם כולם?



אני: לא יודעת אין לי חשק...



יובל: בקשה לירז נו אל תהיי מניאקית הבטחת לי...



אני: אני הבטחתי לך????? מתי בדיוק? תזכיר לי!



יובל: נו לירזוששששש אני מתחנן פליז פליז פליז כל העולם יהיה שם...



אני: טוב נו בסדר ....(לא יכלתי פשוט לסרב לו...הקול שלו...המתיקות שהייתה בקול שלו
המיסה אותי...)



יובל: ישששששש חולה עלייך....עכשיו תקשיבי גם רותם נועה עדי ושרון באות את יודעת...



אני: דההההההההה הם חברות שלי אני יודעת שהם הולכות...

אבל שרון ואחי מגיעים לשם לבד...



יובל: נכון...מה שאומר שאני את רותם נועה ועדי וכל השאר נוסעים במונית...



אני: אוקי סבבה אז מתי להיות מוכנה?



יובל: אממ 10 וחצי תהיי בחוץ נחכה עם המונית



אני: אוקי יאללה ביי



יובל: ביי נשמה...

אוקי נכנסתי להתקלח התלבשתי התאפרתי ניראתי סוף הדרך ב-10 וחצי

חיכיתי בחוץ ובדיוק הם הגיעו נכנסתי למונית...

יובל חיבק אותי החמיא לי....וחברות שלי היו עסוקות עם החברים שלהם...

הקיצר הגענו ובכניסה את מי אני רואה??????????.

את אלעדד!!!!!!!!

הייתי בשוק...אמרתי ליובל שאני רוצה ללכת כי אני לא רוצה לראות אותו ....

אז הוא אמר לי : "להפך לירז תראי לו שלא אכפת לך מזה שהוא פה וככה הוא ייפגע...אוקי
נכנסנו אני ויובל יד ביד...

הרגשתי מזה טוב איתו...הוא תמיד ידע לעודד אותי הכי הכי מכולם....

ואז אלעד ראה אותנו הוא הסתכל והוא התחיל להתקרב אלינו ואמרתי ליובל שנתחיל לזוז כי
הוא עומד לבוא הקיצר הלכנו ואז הוא כבר איבד אותנו..

.ראיתי אותו ממש מעוצבן ועצוב הוא שתה בירה או משהו ליד הבר וכל שנייה באה אליו אחת
אחרת כדי להתחיל איתו..

.(הבן אדם פשוט היה מושלם אבל לסלוח לו ? בטח שלא רציתי ועמדתי על זה).....

הקיצר אחרי שרקדתי השתוללתי התפרקתי נהניתי והכל

אמרתי ליובל שאני הולכת רגע לשרותים..

.הוא אמר לי שהוא יחכה לי...

הקיצר הלכתי לשירותים ואלעד חיכה שם...

ניסיתי לחזור אחורה כי לא רציתי להיפגש איתו אבל זה היה
מאוחר מדיי ...