הייתי חייבת לשלוח אתל השיר הזה..........

איך לי זה קרה,

כך ביום בהיר,

הגיעה סערה,

והכל סביבי החל להשחיר.

איך נפלתי בפח הזה,

באמת לא יודעת,

איך אתה נהיית כזה?!

את גשם דמעותיי עוד שומעת.

איתך,

זה משהו אחר,

עלייך,

אני לא אוותר.

אולי עלייך לא כל היום חושבת,

אולי יש לי בראש גם דברים אחרים,

אותך איתך וגם עלייך אני צוחקת,

ואומרת שאתה סתם בדיוק כמו שאר הבנים.

אולי אני לפעמים מתעלמת ממך,

משחקת אותה לא מזיז לי,

אומרת שלא אכפת לי יותר לא לראות אותך,

אבל מרגישה פתאום דקירה בליבי.

אני שמתמקדת בחלומותיי,

שהחלטתי שבנים לא מפריעים לי יותר,

שקבעתי לעצמי עובדה שאוציא אותו ממחשבותיי,

כל לילה אליי הוא חוזר.

אני שעושה הכל בשביל עצמי,

ובשביל אנשים שאני אוהבת,

אני שלא רוצה להעניק שוב את ליבי,

שרק על הגשמת חלומותיי חושבת.

אני שיודעת שזה טיפשי,

כי אני כל כך מלאת אהבה,

פשוט יודעת שזה לא אני,

כי אני מסוגלת לתת את כל הנשמה.

אני שכבר הספיקה לחיות עם אכזבה,

ועם הרבה דמעות,

אני שלא פעם נשבר לי הלב מאהבה,

שהיו רגעים שלא מצאתי סיבה 1 לחיות.

אני שהחלטתי בכל כולי,

שאחכה קצת עם עניין האהבה,

אחכה שהבנים יתבגרו ואולי גם אני,

ואז אמצא את האביר שלי, עם הסוסה הלבנה.

כך אני,

ולמרות הכל,

כשאני רואה אותך,

העולם מצידי יכול להתמוטט, ליפול.

בלי שאני בכלל רוצה,

אני כמעט מתעלפת,

כשאותך אני רואה,

בכלל לא נושמת.

מקבלת סחרחורת,

וזה כבר רציני,

אני לא סתם אומרת,

זה אמיתי!

העיניים כואבות,

והראש מסתובב,

הלב נמס, העצמות מתפרקות,

אבל כלום לא באמת כואב.

:oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :roll: