המכתב למי שפגע בי כל כך...לשלוח או לא?

אולי זה לא הזמן, ולא המקום, אולי זה לא השאלות, אולי זה כי זה חוסר הבנה, שקרים, תמיד יש מסביב, לכן אנחנו מנסים תמיד לגלות תאמת, אז עם אפשר להגיד ישירות שמישהו יגיד לך תאמת מה הבעיה שתגיד אותה? למה צריך להתחמק ולא לדבר רגיל...למה לא לנסות להבין את הצד השני שרוצה לדעת ולהבין כדי לרדת לעומק העניין, כדי לרדת מסתם אשליות, עכשיו אני לא רוצה כלום, כי אין כלום, תאמת גם לא נראה שהיה, זה שוב היו סתם משחקים, אמרו לי את זה לא האמנתי, ככה אני תמימה, אבל יותר כזאת אני לא אהיה, לדעתי הפעם אני עשיתי הכול נכון, אם לא מצא חן בעיניך ההתנהגות שלי היית יכול להגיד ולא לחפור ולהראות שהכול בסדר כשזה לא היה, זה שוב היה שקרים, מה הייתה הבעיה להגיד תאמת? אמת כואבת אבל לא תמיד, כאילו היית אומר משמפריע לך, ושום דבר לא היה קורה, שום אשליות, לא מחשבות, לא כאב וסבל סתמי, הייתי מבינה ומשנה, ואולי ככה לא היינו מגיעים למה שהגענו אבל עם לחשוב..לאן כבר הגענו? לא למקום מיוחד, אתה אולי חושב שהכול קשור לנשיקה או לכול דבר אחר אבל לא, אני מדברת על הרגשות, על הסכין שהחדרת לי לתוך הלב, אני מכירה אותך גם ככה זמן קצר, יש כאלה שחשבו שמרוב כמה שנפגעתי ממך זה אומר שהתאהבתי בך, אבל מזה קשור, אהבה וזה שנפגעתי דברים לא קשורים, נפגעתי כי התאכזבתי, כי אחרי עומר חשבתי שכול הבנים זבל ואין שווים יותר ולא יהיו, עד שהכרתי אותך, שנראית לי מושלם בהתחלה, אבל אני מדגישה בהתחלה כי עכשיו אתה נראה לי כמו סתם עוד אחד..."דופק וזורק" כמו כולם, כי ההתנהגות שלך הוכיחה את זה, לא משנה מה קרה ביננו מה היה, אבל יכולת להיות כן להגיד לי מה באמת אתה רוצה, מה באמת אתה מרגיש, ולא להשלות אותי . אם לא מצאתי חן בעיניך במראה או בכול דבר אחר היית אמור להגיד.
מה כבר הייתי חושבת מה כבר היה קורה? הייתי מבינה בסדר לא מוצאת חן בעיניך חפיף, אבל זה לא היה ככה אתה השלית אותי ואז כמו "זרקת" ואני נשארתי עם הסימן שאלה..מה קרה.
אני גם ככה נשארתי עם אותן שאלות, שעומדות על הפתח, אבל כבר לא עם אותה הרגשה, ולא אותה דרך לחיים בגללך הפעם הבנתי שבכול זאת צדקתי וכולם אותו דבר, אתה הראית את עצמך לפני שנפגשנו שאתה הטוב מכולם, שדואג לסובבים שאתה סבבה עם העולם אוהב אותו והוא אוהב אותך שאתה נראה טוב וכול השטויות האלה.
וכשמישהו אמר לי משו רע עליך, לא האמנתי וגם אתה המשכת בדרך שלך, אמרו לי שאתה רמאי בוגד ויש לך אופי לא ממש טוב, לא האמנתי אבל בסוף זה באמת היה ככה.
מה תגיד שאתה לא בגדן? תכחיש את זה? אז איך שמעתי שביום שבת בערב התחנפת לאהובה? שהכול היה אותו דבר ואני הייתי עוד אחת מהצד? אתה לא בוגד בה? או שהרגת משהו אליי ואז אחרי זה כלום או שאחרי איזה שיחה עם מישהו שינית את דעתך, או שבגלל שאתה כזה נחמד והכול חשבת בלילה על כול מה שקרה והחלטת שלא מתאים לך ואני לא מתאימה לך, במראה, חחח במראה אני לא מתאימה נראית קטנה מידי, אז מה יהיה איתי עוד שנתיים? לא חשבת עוד שנתיים אתה תישאר אותו דבר אבל אני לא, אתה לא תזהה אותי ברחוב עם תראה אותי אבל כבר יהיה מאוחר מידי אפילו שלום להגיד.
אולי לא תגיד שאני נראית קטנה ופשוט תגיד חד וחלק שאני לא מוצאת חן בעיניך? המראה שלי לא הטעם שלך? או לא יודעת מה כי אני לא מבינה ת'סיבה שפתאום החלטת שאני לא מתאימה לך ואני לא מאמינה לזה שחשבת והחלטת "לא מתאים"
אתה בטח חושב שתחשוב מה שבא לה.
אבל תזכור אתה התעסקת עם יצור חי ונושם שיש לו רגשות, וחשבת אולי על איזה רגע שאיכשהו פגעת בי? שאיכשהו אולי בשבילך אני סתם נטל ואני מעצבנת אותך אבל באמת זה כי כואב לי ואני מנסה לברר ת'אמת אבל אתה לא מוכן לספר לי אותה אולי כי אתה רוצה שאני לא אפגע, אבל אתה לא מבין שלהיפגע יותר אני לא יכולה?
כי אני רוצה רק ת'אמת אני רוצה לדעת תסיבות האמיתיות
כי מה שהיה בינינו שם נראה לי אמיתי ועכשיו נראה לי שזה סתם היה משחק עבורך!
אני חושבת שנראה לי שבחיים אני לא אדע ובכלל בשביל מה אני כותבת את זה מזה יתן לי?
אתה אולי חושב מה אני רוצה ממך הרי אמרת שאתה לא רוצה קשר איתי וזהו!
תאמין לי אני גם לא רוצה, אחרי מה שהיה לא...אני לא יכולה להיות עם בן אדם שהתנהג אלי ככה, אומר שלא מתאים לו בלי סיבה, כאילו אני צריכה להבין הוא אמר ככה, ככה יהיה, אני רוצה סיבות, אני רוצה לדעת.
אבל אתה שוב חושב ואומר "את יכולה לרצות?"
מה אני לא צודקת במה שאני חושבת?
במילים האלה שאני כותבת עכשיו אני לוקחת אולי סיכון שבגלל זה לא תדבר איתי אבל אני רוצה לדעת ת'אמת...למה אני לא יכולה לקבל אותה? מה, לא מגיע לי?
ולמה מגיע לי שתשחק בי? סתם ככה ותזרוק?
אתה חושב נו רק נשיקה
אבל מי דיבר על הנשיקה מה עם כול השאר, כול השאר
תעשה טובה, לך לצד ותיזכר בכול מה שהיה חוץ מהנשיקה כול מה שהיה, ותגיד שסתם ככה מישהי תחשוב שזה סתם, ואם פתאום אומרים לה שלא מתאים היא צריכה לפחות להבין למה, אתה חושב שלא מגיע לי לדעת?
כשהחלטתי לקחת ממך הפסקה לכמה ימים ת'אמת חשבתי שלא יהיה לך איכפת ממני אבל כמו ששמעתי כן היה לך איכפת שלא דיברנו...
או שאולי שוב אני טועה היה איכפת לך או לא? שואלת אותך כי אתה חשוב לי כידיד למרות הכול!!!
ת'אמת...אני אגיד אני מאוד פגועה ממך מכול מה שהיה...
ולהסביר לך מה קרה אז בערב ביום שישי למה הלכתי?
כן זה היה קשור אליך, ליחס שלך.
פתאום קיבלת את מה שרצית והלכת לחברים שלנו? תחשוב לעצמך איך אני הרגשתי לא הבנתי כלום, אתה בא עם תירוץ שהיית צריך ללכת, אבל לפני כמה שטויות אמרת לעדן שלא היית צריך ללכת, אז התחלת להתנהג כמו אחד שמשחק אותה אז למה שאני אסתכל על זה הלכתי, ואתה שיחקת אותה שאיכפת לך, אבל נכון שזה בכלל לא הזיז לך?
נכון שלא הזיז לך בכלל כלום? ונכון שבכלל לא היית שמח שבאתי ונכון ששיקרת לי בהכול?
למה, אחת ולתמיד תענה לי על השאלות האלה כדי שנהיה יום על האדמה כדי שאני אדע על מה אני עומדת עם אני טובעת או שוקעת לים או שאני עומדת יציבה על האדמה עד שלא תענה לי לא נראה לי שאני אהיה יציבה, כי אני לא יכולה ככה לאבד ת'אמת אני רוצה לדעת מה באמת קרה.
אני רוצה לדעת אם שיחקת בי וכול מה ששאלתי אותך עליי או שסתם נראיתי לך לא יפה או לא יודעת כול דבר
אבל רק האמת תגיד לי אותה כבר!!
ואל תפגע בי יותר.
חשבתי שחזרנו להיות ידידים רגילים ואז אתה בא אליי שאתה לא רוצה לדבר בפלאפון הרגשתי כאילו, עכשיו אתה רוצה בכלל לנתק קשר, כמה זמן דיברנו בטלפון הרבה לא? ואתה נשמעת שדווקא לא היה לך ממש משעמם, עובדה אמרת לי כמה וכמה פעמים להתקשר, ופתאום אתה אומר שלא צריך, בלי סיבה שוב, ושוב אתה מתחמק
אני אומרת לך תגיד לי פעם אחת ולתמיד מה קרה
ואל תגיד אחריי המכתב הזה...
מה אני אגיד לך אין לי מה להגיד
יש לך פה מלא שאלות, ועם תפנים את המכתב טוב ללבך אולי תבין שכול אחת שהייתה קוראת אותו הייתה חושבת שאיזה מישהו שיחק בה
אבל לא יודעת למה אני לא יכולה להאמין ששיחקת בי, כי...ככה אני מרגישה
ואני רוצה שתגיד לי ת'אמת גם ככה אנחנו לא קרובים ושום דבר לא יהיה ביננו כמו שאמרת לפחות בזמן הקרוב...אז למה שלא תספר לי תאמת ואני אדע ואהיה רגועה ולא יכאב לי כול הזמן מכול דבר
אני רוצה לדעת תאמת
ואני מקווה שתענה לי בכנות ולא תתחמק
אם לא...כנראה הכול היה סתם וחבל על המאמץ שלי אבל אני הוצאתי את הכול תאמת לא.. ממש חצי לא הוצאתי אבל הוצאתי מה שמפריע לי!
אני אחכה...שתענה...תמיד
ואם לא תענה תזכור שבחיים אני לא אשכח את זה שלא גיליתי תאמת ואני אשאר עם השאלה מה קרה. אם תחליט לספר לי או לא זאת כבר החלטה שלך אבל תדע שכמו שאם מישהי הייתה עושה לך דבר כזה היית רוצה לדעת את התשובה

...בייי...


 


תגיבו...