הגעגועים לימי הילדות חוזרים

באותו רחוב גרנו,
באותה שכונה השתובבנו.
שיחקנו, צחקנו,
רבנו, התווכחנו.
אבל לא חשבנו על החיים,
לא חשבנו למה נהפוך כשנהיה גדולים.
אהבנו לשחק לטפס על עצים
ולזרוק בוץ על דלתות של אחרים.
היינו משחקים עם כל החברים,
מחבואים בדשא של השכנים.
הזמן עבר והנה זה נגמר
כל אחד הלך לדרכו שלו ולא חזר.
בדשא של השכנים
כבר מזמן אנחנו לא משחקים.
כולם יושבים ועושים שיעורים
או מתכוננים למבחנים.
לאף אחד כבר אין זמן
הגעגועים לימי הילדות חוזרים
והפעם הם חזקים
אבל אין לנו ברירה אלא להמשיך
גם אם רוצים לחזור לאותם ימים
אנחנו לא יכולים
כי אנחנו תמיד ממשיכים גם אם לא רוצים.