דמעות...

קוראת שירים של אנשים אחרים,

ומבינה מה הם מרגישים...

אני מרגישה אותו כאב, אותה אהבה...

מרגישה את אותו כאב, מבינה את הבעיה....

אבל בתוך ליבי יודעת, שאהבה כמו שלי עוד לא נוצרה...



אולי כל אחד חושב ככה בלב, אבל אני יודעת כי ליבי כל כך כואב...

ואני פשוט בטוחה, שאהבה כמו שיכולתי להעניק לך בחיים לא תמצא,

ואושר כמו שיכולתי לתת לך עוד לא קיים,

שכמו שאני אהבתי לא אהב עוד אדם!!



נותנת עצות לכולם, מנסה לעזור לכל העולם...

אומרת להילחם על האהבה, שאסור לאבד אותה...

אבל אני כבר איבדתי, ועכשיו כל כך קשה לי...

מנסה למנוע סבל מאחרים, להגיד להם מה לעשות ולא להיות טיפשים,

כי אחר כך הם יסבלו כמו שאני סבלתי, ויכאב להם כמו שלי כאב...ויצרוב כמו שלי צרב!!



אתה נהנה על חשבוני,

צוחק על רגשותיי על אהבתי...

אבל המזל שלך עוד ישתנה,

ותבין שגם לך יכול להיות קשה...

אתה עוד תסבול בחיים עם גישה כמו שלך,

פוגע בכל מי שאוהבת אותך...

חכה שגם אתה תיפגע, ואז אולי תבין מהי אהבה..

ואז אני יודעת שלא תוכל עוד לפגוע, ועוד לבבות לא תוכל לפצוע...

ועד אז לך אני יחכה, כי אני לא מכונה שהדמעות שלי ימשיכו לזלוג, מה אני יעשה....







עדי!