פרידה?!או שלאא..........

אני לא יודעת מאיפה להתחיל..........


אז אני אקפוץ ישר למים כמו שאומרים...


הכל התחיל לפני חצי שנה שהכרתי אותך....אני זוכרת את זה, החבר'ה שלי הציגו אותך ואמרו שאתה חבר שלהם. מאותו הערב.... אתה לא יוצא לי מהראש או מהלב.... לקח לנו הרבה זמן להודות במה שאנחנו מרגישים אחד לשני ובילינו ביחד 4 חודשים נהדרים.... ביחד חווינו אהבה ראשונה נשיקה ראשונה. אבל כמה חבל שההורים שלי היו צריכים להיות כל כך מיושנים..


ועכשיו אחרי חצי שנה (אולי קצת יותר) אני עדיין אוהבת אותך וברור שלי שגם אתה אוהב אותי ואני מאוד רוצה שהקשר בינינו יתחדש אבל ההורים לא מסכימים.... הלב אומר לא לוותר ולהמשיך להילחם על האהבה הזאתי כי יש רק אחת כזאתי בחיים....... והראש... הראש אומר שאהבה עוברת... וזה סתם רגש דבילי שהמציאו אנשים משועממים.......


אני רק רוצה שתדע שלא משנה מה יקרה בנינו תמיד תישאר העכבר שלי (זה הכינוי שלו....)  ושתמיד אתה תהיה האהבה הראשונה והלוואי וגם תהיה האחרונה.. כי אני יודעת כמה אנחנו אוהבים ובשביל אהבה כזאתי שווה להילחם.........


 


באהבה ענקית ואין סופית.....


L.L