אני ידעתי שאתה אסור לי,


וזה היה מאוד ברור לי.


אבל הלב יותר חזק מהמוח,


ואני תמיד נמסה לידך


כמו מי שאין לה כוח.


כוח להתמודד עם אהבה כל כך


עזה שיכולה לפרק ידידות בשניה.


כי הוא, הוא שלה ותמיד היה בלב ובנשמה.


והיא חברתי הטובה, ואני מכירה


אותה מאז שהיא הייתה קטנה.


את מה שאי מרגישה אניי חייבת


להחביא, אסור לתת לזה "להמריא".


לפעמים אני כמעט אומרת, המילים


על קצה הלשון ... אבל,


 אני יודעת שזה המעשה הלא נכון.


הנאמנות שלי תהיה לחברתי


כי היא הייתה תמיד לצידי.


תמיד ישאר אותו סוד כמוס בליבי,


שחייב להישאר עמוק עמוק בתוכי...!