אהבה של פעם בחיים

אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור אז אולי מהתחלה לא הייתי מתחילה את הקשר הבלתי אפשרי הזה. לא בגלל שהוא או אני היינו תפוסים או עניין של גזע או משהו כזה. פשוט אם מישהו היה אומר לי שאפשר לאהוב בן אדם בצורה כלכך חזקה שזה כואב לחשוב עליו. מי ידע שהקשר הזה ישנה את כל תפיסת עולמי יתן לי להאמין באהבה אמתית. אז אם אתם שואלים את עצמכם למה לא היית מתחילה את הקשר אז הסיבה היא: אין משהו כואב יותר מלאהוב מישהו ולא להיות איתו. לא בגלל שאין אהבה אלא בגלל שאתם לא מסתדרים. ואין משהו כואב יותר מלדעת שהוא חושב עלייך באותה מידה כמו שאת חושבת עליו ואי אפשר לשנות כלום. שעוברים אחד ליד השני בלי להגיד מילה ושהוא רואה אותך עם מישהו ומסתכל בא לך להסביר את האמת. שאף אחד בחיים לא יתפוס את המקום שלך ושאני לא יכולה לא להשוות בין כל גבר אחר אליו ולהגיע למסקנה שאף אחד לא מגיע לקרסוליים שלו. עד כמה עצוב זה שאחרי כמעט שלוש שנים יש לי רגש לבן אדם שהייתי איתו פחות מחצי שנה. עד כמה נכון זה שלא משנה כמה זמן הייתם אלא כמה רגש היה שם. כלפי חוץ בשביל כולם אני אותה בחורה בררנית שלא מוכנה להתפשר וזה התירוץ שלי לזה שאני לא מסוגלת להיות בקשר עם מישהו מעל לחודש כי זה הזמן שלוקח לי עוד הפעם להבין שאין כמו "המגב"ניק שלי" אף אחד לא יוכל להיות כמוהו וזה מה שעושה אותו כזה מיוחד בדיוק כמו שהוא.