אולי...אולי בכל זאת?

הדמעות הדמעות לזלוג לא מפסיקות...

מה עובר עליי לא מבינים,

מה קורה לי אנשים לדעת רוצים,

למה השתניתי לחשוב מנסים....

אבל על מה יש כל כך הרבה לחשוב?!!

הכל התחיל שאותך התחלתי לאהוב....

התבגרתי, השתניתי, לא מרצוני...

זה לא אשמתך אבל גם לא אשמתי!



רוצה את חיי הקודמים חזרה,

רוצה את מה שהיה איתך בהתחלה...

אלו היו רגעים...כל כך יפים,

רגעים בלתי נשכחים!

אנחנו כל כך מתאימים,

( אני מתכוונת כידידים...!! )

אז למה אנחנו רק כל הזמן רבים?!

למה אחד מהשני מתרחקים?!



מי שהשיר מדובר עליו, יודע...

וסביר להניח שכולם כבר יודעים...

שלמרות שזוהי לא אהבה,

מה שאני מרגישה אלייך זו תחושה שונה...

שתחושת ידידות קרובה, שאני לא רוצה שתיגמר...

לא רוצה לאבד אותך לא רוצה לאחר!!



נראה לי שזה כבר מאוחר מידי, אותך כבר פיספסתי...

אולי לנצח אותך איבדתי,

אני אנסה להמשיך בחיי,

למרות שתמיד תהיה בזיכרונותיי...

כי זה כל מה שנשאר לי ממך,

זיכרונות שלי ושלך....

אני בחיים לא אשכח מי היית בשבילי,

כי הייתה תקופה שהיית גם אהבתי לא רק ידידי...



הרגשתי אלייך אהבה אהבה,

ולמרות שעכשיו היא כבר נגמרה...

אתה עדיין חשוב לי בעוצמה מאוד גדולה!!

אפילו אם זה כידיד,

לא רוצה את ידידותך להפסיד...

אין הרבה סיכוי שתקרא את השיר,

אבל את רגשותיי בלב כבר לא יכולה להסתיר,

במילא אתה לא תבין אז למה בכלל לנסות להסביר?!?!?



עכשיו אני מוותרת, אני אתן לך מנוחה,

כי נמאס לך ממני, פשוט...נמאס לך!!

אני לא כועסת עלייך, ואותך גם לא מאשימה...

אני קצת מבינה אותך, כי אני לא מיוחדת, כמו כל ילדה רגילה, כמו כל ידידה שלך....אז למה שאני בכלל אעניין אותך?!?!

אבל בכל זאת, אני אמשיך לחכות לך,

אולי בכל זאת...תשנה את דעתך!!