~+*+*~כאב בלב~+*+*~

את פניך מדמיינת מול עיני,למבטיך ולשפתיך מתגעגעת כל כך עד מתי ככה יהיה...עד מתי?!
לא יכולה יותר לסבול את זאת האהבה,האהבה הזאת רק פוגעת,מכאיבה ואותי שוברת..
ניסתי להתגבר על הכאב,על האכזבות,ועל הפגיעות אך זה חזק ממני.
יודעת אני שאותך לעולם לא אשכח.
כמה שניסתי ככה כאב לי,
כמה שאהבתי ככה ניפגעתי.
יום ולילה אני יושבת ובוכה,מסתגרת לי בחדרי ומתחננת לאלוקים שהסבל יפסק שבליבי לא יהיו יותר ייסורים.
את חיי אתן לך אם רק תאוהב מכל הלב בלי שקרים,
אם רק לא תיפגע.
למה לי אתה משקר?!
אינך מבין שלי זה כואב?
לא רוצה יותר להיות משחק,
לא רוצה יותר כאב!
דיי סבלתי בחיי,בבקשה תן לי סיכוי לחיים חדשים
לפעמים אני אומרת לך דברים כואבים אינך מבין שזה בא מתוך כאב ולא מתוך הלב אין לכך שום כוונה אך בך זה פוגע,ואני נישברת כי לך לא אתן להיפגע ולסבול...אני עושה את אותן הדברים שלי הבטחת ולא קיימת.
אתה מפזר בחיי אשליות ותקוות בלתי סופניות,ואני בתמימותי מאמינה לך
אינך מבין שיש דברים שאין עליהם סליחה,כל מילה שלך אותי שוברת....
קשה לי שאתה פוגע,אתה מודע לכך ועל ליבך זה טוב.
אלוקים שאלות רבות יש בליבי שעליהן כבר התיאשתי לכן אני מוותרת,אך על שאלה אחת אני לא אוותר...היא השאלה היחידה שנותרה בליבי...
מדוע אותך אני אוהבת כל כך למרות הכאב?
מתחננת אליך שתתן לי תשובה לשאלת שאת ליבי שברה!