אהבה שהתחילה ואהבה שהסתיימה (חלק שני)

כפי ששמתם לב טעיתי בכותרת אבל לא נורא תיקנתי את זה מחדש!

עכשיו אכתוב את המשך הסיפור האמיתי על החיים שלי :)



והנה ההמשך שכולכם בטח ציפיתם לו:



הפגישות הקודמות היו כדי להכיר את הבחור החדש שלי קצת יותר טוב ממה שהכרתי אותו
בטלפון ובאינטרנט, למרות שאף אחד מאיתנו לא ממש תכנן את זה או חשב על זה, גילינו
רגשות חיבה אחד לשני ולא שמנו לב למעשים שאנו עושים אחד כלפי השני.

כעבור שבועיים הגיע החג האהוב עליי מכל החגים, ל"ג בעומר, זה החג שבו כולם יושבים
ביחד מסביב למדורה ופשוט עושים שטויות ומדברים על שטויות.

תכננתי להזמין המון חברים וחברות למדורה באותה שנה, וכמובן שחברותי הסכימו לבוא
והרגשתי צורך להזמין את הידידים החדשים שלי שזה עתה הכרתי, ובכן הזמנתי אותם לחגוג.
בהתחלה הבחור שלי אמר שהוא מתכוון לחגוג עם חברים שלו במקום מסוים, אבל התמזל מזלי
וחבריו ביטלו את החגיגה והוא החליט לחגוג איתי. הוא הזמין את שלושת חבריו הקרובים
ביותר, כלומר שהבנים שלנו היו במיעוט בלילה אך בכל זאת היה לילה מהנה.

התכנון היה קצר ביותר, במהרה אמרנו לכל המוזמנים מה עליהם להביא למדורה, אך הבחנו
בדבר חשוב מאוד שחסר לנו להבערת המדורה- אין לנו עצים! קבענו מוקדם לפני החושך
וכולנו התגייסנו למסע הישרדות. חיפשנו אחר כל סוג של עץ שישמש אותנו להמשך הלילה,
ובכן מצאנו בסופו של דבר ערימה יפה של עצים לבערה.

נעזרתי בבחור שלי כדי לקום ולהרים את העצים, רק עצם המחשבה שהוא היה שם שימחה אותי
מאוד.

למעשה, כשהוא התקשר ואמר שהוא בא לחגוג איתי קפצתי מרוב אושר ומיד סיפרתי לחברה הכי
טובה שלי שהכירה אותו לאורך שתי הפגישות הקודמות.

הגיע הלילה- רק אור המדורה והפנסים מסביב, אני וחברותיי משתוללות ומתחרפנות, והוא
וחבריו סתם מדברים ומנגנים בגיטרה. אחת מהחברות של ניסתה לעורר בידיד החדש איזה
שהוא רגש ואמרה לו: "תראה איך העיניים שלה יפות לאור האש", הוא ניסה להתחמק מההערה
שלה. אני מניחה ששנינו היינו נבוכים ולא ידענו בדיוק מה אנחנו מרגישים באותו לילה,
איך שלא יהיה תמיד מצאתי את עצמי לידו או מדברת איתו ולהיפך, אפשר להגיד שרצינו
להיות ביחד ולא יכולנו להימנע מכך, רצה הגורל והפגיש בינינו כבר שלוש פעמים, והפעם
הרביעית אולי תהיה המכרעת מבין כל הפעמים.

השעות התחילו להיות מאוחרות ונעשה קר יותר. שילבנו ידיים וניסינו להתחמם, בשלב
מסוים כל החבורה שהיינו בה פשוט מצאה את עצמה מכורבלת אחד עם השני, היינו מן פלונטר
ענקי, כל אחד שם את ראש על בטן של מישהו אחר, עשינו מסאז'ים גם, כי לרובנו נתפס הגב
אחרי השכיבה על האבנים.

אני חייבת להודות שבתור מסאז'יסט יש לו סיכוי.

הבוקר הפציע והחמה זרחה, כולנו נראינו לאחר מאבק קשה של חודשים, היינו מלוכלכים ועם
ריח של על האש, אך שמחים ולא מצטערים על רגע, נהנינו כל כך, במיוחד אני והבחור שלי,
זה היה הלילה הכי מדהים בחיי, למרות שחוץ משילוב ידיים לא קרה משהו מיוחד, אבל בכל
מקרה....

לאחר שהתעוררנו כל אחד בביתו דיברנו בערב כדי לדווח אחד לשני על הלילה המדהים
שחווינו, הוא אמר שזה היה ה- ל"ג בעומר הכי כיף שהוא היה בו, וחבר שלו אמר לי תודה
על שהזמנתי אותו.

היה לי קשה להירדם בלילה לאחר מכן, מרוב מחשבות שצצו לי בראש, הייתי מבולבלת, מצד
אחד עדיין היו לי רגשות כלפי הבחור שאיתי בכיתה שקצת הייתה בעיה להסתיר אותן. ומצד
שני פתאום מופיע מישהו שרק עכשיו הכרתי והוא מושך אותו במהירות מסחררת אל תוך חייו
וגורם לי לסערת רגשות. זה דבר שעדיין לא קרה לי ולא ידעתי איך להתמודד עם המצב. אני
נמצאת במערכות יחסים לא ברורות, עם אחד יש בעיה של הסתרת הרגשות אחד כלפי השני ועם
השני אני רק מנסה למצוא דרך להוציא את הרגשות החוצה. ולהשתדל שלא להתנפל עליו
בנשיקות.

היה לי זמן לחשוב על זה, כעבור שבוע בערך קבענו לצאת לסרט- אני והוא, חבר שלו
והחברה הכי טובה שלי שאני מודה לה על כל שנייה שהיא הייתה איתי ברגעים אלו ואחרים.

נפגשנו בקניון, ואיך שראיתי אותו עיניי נצצו כילד קטן המצפה בקוצר רוח למתנת יום
ההולדת שלו. בחיים לא התרגשתי כמו שהתרגשתי אז. אני וחברתי ניגשנו, אמרנו שלום,
אפילו שמתי לב שהוא הסתפר בעוד שחבר שלו אפילו לא שם לב לכך.

נכנסנו לסרט, הוא וחברו ישבו בצד אחד ואני וחברתי ישבנו בצד השני. אך אני והוא
ישבנו בין שניהם, ביחד. הוא כל הסרט פינה בשבילי את הידית בין המושבים כדי שיהיה לי
נוח ואמר: "הדבר הזה שפה הוא בשבילך", ואמרתי לו תודה והמשכנו בצפייה בסרט.

כל אותו זמן אני חושבת לעצמי למה הוא לא לוקח לי את היד ומחזיק אותה?!

כמו שחשבתי בל"ג בעומר, למה הוא לא מחבק אותי במקום לשלב איתי ידיים?

הסיבה לכך הייתה שהוא לא היה בטוח אם הוא רוצה להיות איתי והוא פחד שאדחה אותו.

האמת שגם אני לא הייתי בטוחה אם אני רוצה אותו, אבל ידעתי שבליבי אש בוערת, אני
מרגישה משהו חזק ובכל פעם שאני חושבת עליו ליבי מחסיר פעימה. הסרט היה נחמד אבל כל
הזמן חשבתי מה יהיה איתנו.

שבוע לאחר מכן חגגתי את יום הולדתי ה-16, חברות באו אליי וחגגו לי עם מתנות ובלונים
כמו בכל שנה. הבחור שלי התקשר אליי ואיחל לי מזל טוב ושפע ברכות אחרות. הוא וחברו,
אותו אחד שבא איתנו לסרט רצו לארגן לי ולחברה אחת שלי שחבר שלו הכיר בל"ג בעומר,
ארוחת ערב לשתינו, אך הכל הסתבך והתבטל בגלל סיבות משונות של אותה חברה, לכן קבענו
שאני אבוא אליו ואראה את ביתו כי הוא רצה שאבוא אליו הרבה פעמים מאז הכרנו.

הגיע היום המכריע, בו כל שאלותיי יקבלו תשובה וכל רגשותיי יובהרו, החלטתי ביום הזה
שאהיה אצלו לבד, לגלות לו את כל מה שעל ליבי ואולי בסוף היום אזכה לתחילת דרך
משותפת עם מישהו שרק לפני 3 חודשים הכרתי והוא הספיק להפוך את עולמי ולשגע את ליבי
הקורא בשמו.



המשך יבוא.........